מ"ג משלי יז ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · יז · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֲטֶ֣רֶת זְ֭קֵנִים בְּנֵ֣י בָנִ֑ים
  וְתִפְאֶ֖רֶת בָּנִ֣ים אֲבוֹתָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עטרת זקנים" - כשרואים בני בניהם הולכין בדרך טובה "ותפארת בנים אבותם" - כשאבותיהם צדיקים היא תפארת הבנים

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עטרת זקנים". כי האהבה הדמיונית תמשך אליהם אך אין הענין כן באבות כי אין האהבה עולה כל כך לאבי האב אבל תפארת בנים היו אבותם:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בני בנים" - אף בני הבנים ישימום עטרה לראשו להתפאר בהם, אם הגונים הם. אבל הבנים, אין דרכם כי אם להתפאר באבותם, כי יותר מחוייבים בכבוד אביהם מבכבוד אבי אביהם, ולזה עיקר התפארם באביהם.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עטרת זקנים בני בנים", האדם קיים באיש מצד נפשו, וקיים במין מצד גופו, ומצד שהוא קיים במין מתעטרים הזקנים בבני בנים, שהגם שהזקנה היא העדות שקרוב לחלוף מן העולם, ישארו בני בניו תמורתו, "והבנים יתפארו בזכות אבותם" שבזה הם קיימים באיש וצדקתם עומדת לבניהם אחריהם:

 

<< · מ"ג משלי · יז · ו · >>