מלבי"ם על ירמיהו ט כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על ירמיהופרק ט' • פסוק כ"א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו ט', כ"א:

דַּבֵּ֗ר כֹּ֚ה נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְנָֽפְלָה֙ נִבְלַ֣ת הָאָדָ֔ם כְּדֹ֖מֶן עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֑ה וּכְעָמִ֛יר מֵאַחֲרֵ֥י הַקֹּצֵ֖ר וְאֵ֥ין מְאַסֵּֽף׃



"דבר כה נאום ה'", ר"ל ואני מצוכם בשם ה' לא כן תדברו בקינתכם, אל תאמרו שהמות עשה זאת, ושבא דרך חלון כגנב, רק "דבר" ואמור בקינה, "שכה נאום ה'", ה' דבר כה, והוא שלח את המשחית ולא בא מעצמו, ולא בא דרך חלונות רק ה' דבר "שתפול נבלת האדם על פני השדה, כדומן וכעמיר", ר"ל העמיר נופל ע"י הקוצר ולעומת זה מאספים אותו הביתה, והדומן נופל מעצמו ואין מאסף אותו, ונבלתם תפול כעמיר שיהיה ע"י הקוצר שהוא האויב, ועכ"ז ואין מאסף כי יהיה כדומן על פני השדה:  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.