מלבי"ם על ירמיהו ט ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"על ההרים", ר"ל על הפורענות שבאה עליהם לא אבכה כי בהפך בם תתנקם נפשי, וכגמול ידם יעשה להם, רק "על ההרים" שהם לא חטאו, "עליהם אשא בכי ונהי", והמאמר מקביל "על ההרים אשא בכי כי נצתו מבלי איש עובר", שדרך הוא שיעברו אנשים על ההרים לטייל שם, "ועל נאות מדבר" [אשא] "קינה כי לא שמעו קול מקנה", כי בנאות מדבר שם מרעה עדרים תמיד, ועתה "מעוף השמים" וכו', "נדדו הלכו":

ביאור המילות

"נאות מדבר". הנוה הוא מקום מרעה צאן לקחתיך מן הנוה מאחרי הצאן:

"נצתו". שרשו יצת. ורובו בא על הכליון שנעשה ע"י האש, ומזה הושאל על כליון של חורבן ושממה:

 

<< · מלבי"ם על ירמיהו · ט ט · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.