מלבי"ם על ירמיהו ו טו
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק ו' • פסוק ט"ו | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הֹבִ֕ישׁוּ כִּ֥י תוֹעֵבָ֖ה עָשׂ֑וּ גַּם־בּ֣וֹשׁ לֹֽא־יֵב֗וֹשׁוּ גַּם־הַכְלִים֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ לָכֵ֞ן יִפְּל֧וּ בַנֹּפְלִ֛ים בְּעֵת־פְּקַדְתִּ֥ים יִכָּשְׁל֖וּ אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃
"הובישו", שהם עצמם יבושו על "כי תועבה עשו", ויתנו מעצמם לב לשוב, אבל "גם בוש לא יבושו" מעצמם, וגם "הכלים" אם מכלימים אותם אחרים "לא ידעו" שהיא כלימה, "לכן יפלו בנופלים", ר"ל כי שני אנשים ההולכים ואחד החליק ונפל הלא יזהר השני ע"י בל ילך שם שלא יפול גם הוא, אבל אם השני עור אז יפול ע"י הנופל שגם אם תוסר הסבה שע"י החליק הראשון, יפול ע"י גוף הנופל שיכשל בו בלכתו, כן אחרי שאין שומעים מוסר ולא יזהרו ע"י הנופלים לשוב מדרך החלק הזה, הנה "יפלו ע"י הנופלים", כי "בעת פקדתם יכשלו" בם בגויות הנופלים, ר"ל שהנביאים יענשו על ידי שהעם נפלו על ידם:
ביאור המילות
"הובישו". הפעיל עומד ובא על רוב הבושה, ר"ל היה ראוי שירבה בשתם והם גם בושה קטנה לא יבושו. וכבר בארנו (למעלה ג' כ"ה) ההבדל בין בושה וכלימה הבושה בא מעצמו, והכלימה היא מאחרים, עז"א גם הכלים, אם מכלימים אותם, לא ידעו:
<< · מלבי"ם על ירמיהו · ו טו · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.