מלבי"ם על ירמיהו ו ד
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק ו' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
קַדְּשׁ֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ מִלְחָמָ֔ה ק֖וּמוּ וְנַעֲלֶ֣ה בַֽצׇּהֳרָ֑יִם א֥וֹי לָ֙נוּ֙ כִּֽי־פָנָ֣ה הַיּ֔וֹם כִּ֥י יִנָּט֖וּ צִלְלֵי־עָֽרֶב׃
"קדשו עליה מלחמה" על ירושלים עצמה, "קומו ונעלה בצהרים" כי המעונגה הזאת ישנה עתה שינת הצהרים ולא תצא מביתה מפני החמה ונוח לעלות שם באין מוחה, אבל בתוך כך עבר זמן הצהרים, אמרו זה לזה "אוי לנו כי פנה יום", ועתה תצא המעונגה לחוץ, יען "כי ינטו צללי ערב" ויש לה צל לחסות תחתיו, ולא נוכל לעלות עתה, לכן.
ביאור המילות
"קדשו" הזמנת המלחמה, כמו קדשו עליה גוים (לקמן נ"א):
<< · מלבי"ם על ירמיהו · ו ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.