מלבי"ם על יחזקאל לד יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על יחזקאלפרק ל"ד • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל ל"ד, י"ד:

בְּמִרְעֶה־טּוֹב֙ אֶרְעֶ֣ה אֹתָ֔ם וּבְהָרֵ֥י מְרֽוֹם־יִשְׂרָאֵ֖ל יִהְיֶ֣ה נְוֵהֶ֑ם שָׁ֤ם תִּרְבַּ֙צְנָה֙ בְּנָ֣וֶה טּ֔וֹב וּמִרְעֶ֥ה שָׁמֵ֛ן תִּרְעֶ֖ינָה אֶל־הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃



"במרעה", הצאן צריכים מקום מרעה לרעות ביום, ומקום מרבץ לנוח שם בלילה, שזה נקרא נוה צאן, אמר "המרעה יהיה טוב, והנוה יהיה בהרים" ששם בטוחים מחיות ולסטים, והגם שבהרים אין המרעה שמן ואין הנוה טוב, כי קשה לעלות אל ההר, אמר "שהנוה יהיה טוב כי שם תרבצנה ושם תרעינה" ולא יצטרכו לרדת משם אל המרעה כי גם "בהר יהיה המרעה שמן":

ביאור המילות

"תרבצנה בנוה טוב ומרעה שמן תרעינה". הצאן ירעו ביום, וירבצו וינוחו בלילה, בערב ירבצון (צפניה ב' ז') או כחום היום, איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים, ומקום הרביצה נקרא נוה צאן, נוה רועים מרביצים צאן (ירמיה ל"ג י"ב), בנוה תנים רבצה (ישעיה ל"ה), ולפעמים כשמקום המרעה בטוח ירבצון שמה, כמ"ש נוה משולח שם ירעה עגל ושם ירבץ (ישעיה כ"ז), מתנאי הנוה שיהיה טוב ר"ל בטוח מזאבים ולסטים, ומתנאי המרעה שתהיה שמן וטוב:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.