מלבי"ם על יחזקאל לד יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על יחזקאלפרק ל"ד • פסוק י"א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל ל"ד, י"א:

כִּ֛י כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה הִנְנִי־אָ֕נִי וְדָרַשְׁתִּ֥י אֶת־צֹאנִ֖י וּבִקַּרְתִּֽים׃



"כי כה אמר ה'", ר"ל ובל תחשבו כי עתה לא יהיה להם רועה כלל ויהיו הפקר. לא כן, כי "הנני אני" אחר שסלקתי את הרועים שמניתי עליהם אהיה אנכי בעצמי הרועה אותם, "ודרשתי את צאני ובקרתים" הביקור הוא לדעת מנינם, ולהשגיח על החסרים היכן הם:

ביאור המילות

"ודרשתי, ובקרתים". הבקור הוא לדעת תכונת הדבר וענינו, עמ"ש בס' התו"ה קדושים (סי' נ"ד). ופה ר"ל בקור העדר בכלל לדעת את החסר, ובקור הצאן בפרט כמ"ש בפסוק (ט"ז כ'):

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.