מלבי"ם על יחזקאל לד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"את הנחלות לא חזקתם", נחלה היא שאינה בריאה כ"כ והיא רפה המזג וצריכה חיזוק.

"והחולה" היא החולה לגמרי וצריכה רפואה וגם אותה "לא רפאתם", וגם "הנשברת" שצריך לחבוש השבר לא חבשתם, וגם "הנדחת" ממקומה "לא השבתם", וגם "האבדת" לגמרי "לא בקשתם", עד שלא רעיתם הצאן לטובתם רק לרעתם, כי "בחזקה רדיתם אתם ובפרך" לאכול בשרים ולא לנהל אותם בהשגחה ובחמלה:

ביאור המילות

"הנחלות, החולה". נחלה מצייר תחלת פעולת החולי שלכן בא בצורת הנפעל, והחולה הוא שם התואר על שכבר חלה בו החולי מכבר, הראשון די לו בחיזוק, והשני צריך רפואה:

"לא רפאתם, לא חבשתם". החיבוש היא על השבר עמ"ש ישעי' (ל' כ"ו):
"הנדחת, האבדת". הנדח הוא חוץ למקומו, והאובד נעלם מקומו לגמרי, והדחתי אתכם ואבדתם (ירמיה כ"ז ט') ועי' מ"ש ישעיה (כ"ז י"ג):
"רדיתם אתם". הרדיה נקשר תמיד עם ב', לא תרדה בו בפרך (ויקרא כ"ה מ"ג מ"ו), לבד בד' מקומות נקשר עם מלת אותם, (פה), שם בנימין צעיר רודם (תהלות ס"ח), לא ירדנו בפרך לעיניך (ויקרא כ"ה נ"ג), עד רדתה (דברים כ'), כי פעל רדה נרדף עם ממשלה, רק שמורה הממשלה הקשה, שמוריד אותו מן החירות אל העבדות הקשה, ובזה י"ל שיתוף עם ירידה, ואם יורידנו מצד ממשלות עליו יצדק שימוש הב', כי הממשלה בא נקשר עם ב', המשול תמשל בנו, ואם יוסיף להורידו מצד עצמו, כמו הורדת הצאן פה, ובמ"ש בנימין צעיר רודם, שהמשילם שם לחיות, גער חית קנה, וכן הורדת העיר הנכבשת, יצדק שימוש הפעול, שמוריד אותם. ובמ"ש לא ירדנו בפרך לעיניך דרש בספרא ממלת לעיניך שאין הב"ד מצוים לכנס לביתו ולבדוק אח"ז, מוסיף רבותא שגם אם ירדה אותו שזה קשה מן הרדיה בו, שמחשיב אותו ירוד ונקלה מצד עצמו, אין הב"ד חייבים ליכנס לביתו לעיין ע"ז רק אם הוא לעיניך מחויבים למחות בו:

 

<< · מלבי"ם על יחזקאל · לד ד · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.