מלבי"ם על יחזקאל לד טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:ניווט קטעים זמני


"את האבדת אבקש" וגם "הנדחת" ממקומה "אשיב" וכו', (כנ"ל ד' שעשו הרועים להפך), "ואת השמנה" ולא לבד שישמרם מחיה ולסטים כי גם יעשה משפט בין הצאן בעצמם עד "שהשמנה והחזקה", היינו העשירים שנוטלים כל השפע ע"י עשרם והגבורים הנוטלים בזרוע "אשמיד", כי "ארעינה במשפט" שיהיה מרעה לכל הצאן בשוה:


ביאור המילות

"ואת החולה אחזק". לא לבד הנחלה גם החולה, ולא לבד ארפא כי גם אחזק, לכן לא כפל כמו בפסוק ד':

 

<< · מלבי"ם על יחזקאל · לד טז · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.