מלבי"ם על יחזקאל לד טז
<< | מלבי"ם על יחזקאל • פרק ל"ד • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אֶת־הָאֹבֶ֤דֶת אֲבַקֵּשׁ֙ וְאֶת־הַנִּדַּ֣חַת אָשִׁ֔יב וְלַנִּשְׁבֶּ֣רֶת אֶֽחֱבֹ֔שׁ וְאֶת־הַחוֹלָ֖ה אֲחַזֵּ֑ק וְאֶת־הַשְּׁמֵנָ֧ה וְאֶת־הַחֲזָקָ֛ה אַשְׁמִ֖יד אֶרְעֶ֥נָּה בְמִשְׁפָּֽט׃
"את האבדת אבקש" וגם "הנדחת" ממקומה "אשיב" וכו', (כנ"ל ד' שעשו הרועים להפך), "ואת השמנה" ולא לבד שישמרם מחיה ולסטים כי גם יעשה משפט בין הצאן בעצמם עד "שהשמנה והחזקה", היינו העשירים שנוטלים כל השפע ע"י עשרם והגבורים הנוטלים בזרוע "אשמיד", כי "ארעינה במשפט" שיהיה מרעה לכל הצאן בשוה:
ביאור המילות
"ואת החולה אחזק". לא לבד הנחלה גם החולה, ולא לבד ארפא כי גם אחזק, לכן לא כפל כמו בפסוק ד':
<< · מלבי"ם על יחזקאל · לד טז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.