מלבי"ם על בראשית לט ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(ו) "ויעזב". כי עד עתה היה חושב אחריו, אבל אח"כ עזב הכל ביד יוסף, "עד שלא ידע אתו מאומה רק הלחם," שלא היה ת"י כי לא יוכלון המצריים לאכול את העברים לחם כמ"ש הראב"ע." ויהי יוסף יפה תאר", הוא הקדמה אל הספור הבא, שעי"כ נשאה עיניה אליו:


 

<< · מלבי"ם על בראשית · לט ו · >>