קטגוריה:בראשית לט ו
נוסח המקרא
ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה
וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה.
וַיַּעֲזֹ֣ב כׇּל־אֲשֶׁר־לוֹ֮ בְּיַד־יוֹסֵף֒ וְלֹא־יָדַ֤ע אִתּוֹ֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁר־ה֣וּא אוֹכֵ֑ל וַיְהִ֣י יוֹסֵ֔ף יְפֵה־תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃
וַ/יַּעֲזֹ֣ב כָּל־אֲשֶׁר־ל/וֹ֮ בְּ/יַד־יוֹסֵף֒ וְ/לֹא־יָדַ֤ע אִתּ/וֹ֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־הַ/לֶּ֖חֶם אֲשֶׁר־ה֣וּא אוֹכֵ֑ל וַ/יְהִ֣י יוֹסֵ֔ף יְפֵה־תֹ֖אַר וִ/יפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּשְׁבַק כָּל דְּלֵיהּ בִּידָא דְּיוֹסֵף וְלָא יְדַע עִמֵּיהּ מִדָּעַם אֱלָהֵין לַחְמָא דְּהוּא אָכֵיל וַהֲוָה יוֹסֵף שַׁפִּיר בְּרֵיוָא וְיָאֵי בְּחֶזְוָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּשְׁבַק כָּל דְאִית לֵיהּ בִּידָא דְיוֹסֵף וְלָא יְדַע עִמֵיהּ מִדַעַם אֱלָהֵן אִנְתְּתֵיהּ דִשְׁכִיב גַבָּהּ וַהֲוָה יוֹסֵף שַׁפִּיר בְּרֵיוָא וְיָאִי בְּחֶזְוָא: |
רש"י
"כי אם הלחם" - היא אשתו אלא שדבר בלשון נקיה
"ויהי יוסף יפה תואר" - כיון שראה עצמו מושל התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו (ב"ר) אמר הקב"ה אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך אני מגרה בך את הדוב מיד
[ה] כיון שראה כו'. דאם לא כן למה ליה למכתב "ויהי יוסף יפה תואר", אי למסמך אחריו "ויהי אחר הדברים האלה" לומר בשביל כך נשאה עיניה אליו, מאי נפקא מיניה אי בשביל זה או שכך היתה חפיצה לשכב עמו, דמאי נפקא מיניה - סוף סוף רצתה שתשכב עמו, אבל לפירוש רז"ל (ב"ר פז, ג-ד) אתי שפיר, מגיד לך בשביל שעשה יוסף דבר זה וסלסל בשערו כו' - גירה הקב"ה בו את הדוב:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כִּי אִם הַלֶּחֶם – הִיא אִשְׁתּוֹ, אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה (ב"ר פו,ו).
וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר – כֵּיוָן שֶׁרָאָה עַצְמוֹ מוֹשֵׁל, הִתְחִיל אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְסַלְסֵל בִּשְֹעָרוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אָבִיךָ מִתְאַבֵּל, וְאַתָּה מְסַלְסֵל בִּשְֹעָרְךָ? אֲנִי מְגָרֶה בְּךָ אֶת הַדֹּב! מִיָּד: וַתִּשָא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו...
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית לט (עריכה)
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
כי אם הלחם אשר הוא אוכל. לשון נקיה.
ויהי יוסף יפה תאר וגו', זרוק חוטרא לאוירא על עיקריה קאי; לפי שכתוב: "ורחל היתה יפת תאר", לפיכך ויהי יוסף יפה תאר:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לט ו.
וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף
פוטיפר השאיר ליוסף לנהל את כל אשר לו: הבית והשדה. יוסף לא היה מוגבל לעשות לטובת פוטיפר כרצונו. יוסף לא היה רשאי לצאת מהבית והשדה של פוטיפר. לא נאמר שיוסף התחיל להיות סוחר ופיתח רשת מסחרית במצרים או קשרים עם חרן. גם כאשר יוסף היה משנה למלך מצרים הוא לא עשה מאמץ לצאת ממצרים ולהגדיל את הממלכה של פרעה.
לא נאמר שפוטיפר וויתר על תפקידו להיות שר הטבחים, וניהול בית הסוהר שעל אדמתו.
וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל
מי הוא נושא המשפט אשר לא ידע?
- יוסף לא ידע איתו מאומה. הרמב"ן מעלה אפשרות שמדובר ביוסף שלא בקש הנחיות, ולמרות שהיה יכול לגנוב כרצונו הוא לא לקח מאומה מפוטיפר חוץ מאשר את "הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל". יוסף לא רצה "לדעת" את אשת פוטיפר.
- פוטיפר לא ידע איתו מאומה. הוא האמין ביוסף ואפילו לא בקש דיווח מה נעשה, ולא ידע מה קורה בביתו, כפי שיוסף מסביר: "הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי" (ביאור:בראשית לט ח). פוטיפר נהנה לראות שהכל מתקדם בצורה נפלאה ואף אחד לא מתלונן על יוסף, והדבר היחיד שהוא ראה זה היה הלחם לפניו על השולחן.
- פוטיפר "כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל". כל שפוטיפר הקפיד לעשות בעצמו היה הלחם שהוא אוכל, כפי שנאמר בהמשך "כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם, כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מג לב). לחם כלל כל אוכל: בשר, מוצרי חלב, פירות, ירקות ודברי אפיה, כפי שנאמר: "וַיֵּשְׁבוּ, לֶאֱכָל לֶחֶם" (ביאור:בראשית לז כה). רש"י מסביר ש"הַלֶּחֶם" מתכוון, בעדינות, גם לאשתו של פוטיפר. קיימת אפשרות הפוכה שפוטיפר הזניח את אשתו ולא הקפיד לדעת את אשתו, לא ידע מה קורה בביתו מלבד האוכל שנכנס לפיו, וכך הענינים התגלגלו.
כנראה כל הפרושים משלימים את התמונה, והכתוב קיצר והשמיט את האפשרויות.
וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה
התאור מתאים יותר לאישה - האם יוסף היה נאה כאישה? או חסון ויפה כגבר?
- על שרה סבתו רבה נאמר: "כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ" (ביאור:בראשית יב יא)
- על רבקה סבתו נאמר: "וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד" (בראשית כד טז)
- על רחל אימו נאמר: "וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה" (ביאור:בראשית כט יז)
- אפשרי שבגלל שהוא בא מחרן, מהצפון, צבע עורו היה בהיר יותר מאשר המצרים, והוא נחשב למיוחד ויפה בעיניהם.
כך שאין פלא שיוסף היה יפה תואר מכל אמהותיו, ומכל הנשואין בתוך המשפחה.
- על שאול נאמר: "בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ; מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם" (שמואל א ט ב).
- גם על דוד נאמר: "וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי" (שמואל א טז יב)
- ועל אבשלום נאמר: "וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה בְּכָל יִשְׂרָאֵל לְהַלֵּל מְאֹד: מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֳדוֹ לֹא הָיָה בוֹ מוּם" (שמואל ב יד כה)
סביר שיוסף גם הוא היה יפה כשאול ודוד והבנות אהבו אותו.
כדי להיות יפה צריך לעבוד על היופי: בעיצוב השער, נקוי פנים, ובגדים נאים.
- יוסף היה לבוש בגד פשוט, גלימה, שבמשיכה אחת הבגד נעזב ממנו.
- אין תאור של שערו, אבל כאשר הוא נלקח לפרעה נאמר" "וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו" (ביאור:בראשית לא יד) כלומר בבית הסוהר הוא גידל שערות וזקן שלא התאימו להופעה לפני המלך.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
- ^ ראו לעיל כט, יז.
דפים בקטגוריה "בראשית לט ו"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.