מלבי"ם על בראשית לט ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(ג)" וירא אדניו". על ההצלחה הטבעיית לא שם לב רק על הצלחה ההשגחיית, מה "שראה שה' אתו". ויש סימן להכיר בין שני מיני הצלחות האלה, שההצלחה הטבעיית תזמין אל המוצלח תמיד ענינים מוצלחים בטבע, למשל שיסחר דבר שיש בו ריוח וילך בדרך מוצלח, אבל לא תועיל לו אם בחר בבחירתו דבר בלתי מצליח, אבל ההצלחה ההשגחיית תהיה בהפך, שאם הוא בלתי מצליח מצד המזל ובוחר בדברים רעים ובלתי מצליחים, בכ"ז תהפך אותם ההשגחה לטוב נגד הטבע, וביוסף שהיה בו ב' מיני ההצלחות, ע"י הטבע וע"י ההשגחה, "הכיר אדניו כי ה' אתו," ע"י שראה "שכל אשר הוא עושה," אף שיעשה דבר שאינו מוצלח עפ"י טבע, בכ"ז "ה' מצליח בידו," נהפך להצלחה בעת שהוא בידו ע"י ה' והשגחתו:


 

<< · מלבי"ם על בראשית · לט ג · >>