מ"ג בראשית לט ג
<< · מ"ג בראשית לט · ג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי יְהוָה אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה יְהוָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֣רְא אֲדֹנָ֔יו כִּ֥י יְהֹוָ֖ה אִתּ֑וֹ וְכֹל֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה יְהֹוָ֖ה מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס: | וַחֲזָא רִבּוֹנֵיהּ אֲרֵי מֵימְרָא דַּייָ בְּסַעֲדֵיהּ וְכֹל דְּהוּא עָבֵיד יְיָ מַצְלַח בִּידֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַחֲמָא רִבּוֹנֵיהּ אֲרוּם מֵימְרָא דַיְיָ הֲוָה בְּסַעֲדֵיהּ וְכָל דְהוּא עָבִיד יְיָ מַצְלַח בִּידֵיהּ: |
רש"י (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(ג)" וירא אדניו". על ההצלחה הטבעיית לא שם לב רק על הצלחה ההשגחיית, מה "שראה שה' אתו". ויש סימן להכיר בין שני מיני הצלחות האלה, שההצלחה הטבעיית תזמין אל המוצלח תמיד ענינים מוצלחים בטבע, למשל שיסחר דבר שיש בו ריוח וילך בדרך מוצלח, אבל לא תועיל לו אם בחר בבחירתו דבר בלתי מצליח, אבל ההצלחה ההשגחיית תהיה בהפך, שאם הוא בלתי מצליח מצד המזל ובוחר בדברים רעים ובלתי מצליחים, בכ"ז תהפך אותם ההשגחה לטוב נגד הטבע, וביוסף שהיה בו ב' מיני ההצלחות, ע"י הטבע וע"י ההשגחה, "הכיר אדניו כי ה' אתו," ע"י שראה "שכל אשר הוא עושה," אף שיעשה דבר שאינו מוצלח עפ"י טבע, בכ"ז "ה' מצליח בידו," נהפך להצלחה בעת שהוא בידו ע"י ה' והשגחתו:
<< · מ"ג בראשית · לט · ג · >>