מלבי"ם על בראשית לט יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(יט)" ויהי כשמע אדניו." ר"ל אדוניו הבין אמתת הדברים, כי דברה אליו משמעות שכבר שכב עמה כמ"ש בא אלי ואמרה שכבר פשט בגדו, והבין שהוא שקר שהעבד לא יערב לבו לעשות כן, ועז"א עשה לי עבדך משמע שכבר עשה מעשה, "ויחר אפו", לא אמר שחרה אפו על יוסף שא"כ היה הורג אותו, רק על הענין חרה אפו כי הבין הדבר לאמתו רק לא יכול להחזיק עוד את יוסף בביתו:  

<< · מלבי"ם על בראשית · לט יט · >>