מלבי"ם על בראשית לד טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


(טו - טז) "אך בזאת". לעומת זה אמרו "שאם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר", זה לבדו יספיק ולא נבקש מכם שום דבר ממשפט אזרחי הארץ, כי "אך בזאת נאות לכם", אף שלא יהיה לנו הרשיון להיות כאחד מאזרחי הארץ לשבת ולהאחז בארץ, בכ"ז "ונתנו את בנתנו לכם", ונהיה לעם אחר, ולא נבקש מכם רק "וישבנו אתכם והיינו לעם אחד", שנוכל לשבת בארץ אף שנהיה כגרים לענין יתר הפרטים שחשב בפסוק י', ושנהיה לעם אחד:


 

<< · מלבי"ם על בראשית · לד טו · >>