מלבי"ם על בראשית לד י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על בראשיתפרק ל"ד • פסוק י' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ל"ד, י':

וְאִתָּ֖נוּ תֵּשֵׁ֑בוּ וְהָאָ֙רֶץ֙ תִּהְיֶ֣ה לִפְנֵיכֶ֔ם שְׁבוּ֙ וּסְחָר֔וּהָ וְהֵֽאָחֲז֖וּ בָּֽהּ׃



(י) "ואתנו תשבו". הודיע להם שבעבור זה ישיגו לתועלתם ששה דברים שהיה מגרעת לגר נגד התושב. א] שלא היה יכול להתחתן עמהם, ועז"א בנותיכם תתנו לנו. ב] שלא היה יכול לדור בשוק ובמקומות המובחרים בעיר, עז"א "ואתנו תשבו", ג] שלא היה יכול להשתמש בארץ במקומות השייכים לרבים, עז"א "והארץ תהיה לפניכם". ד] שלא היה יכול להתעכב ימים רבים, עז"א "שבו", ה] שלא היה יכול לסחור בסחורה כחפצו, עז"א "וסחרוה", ו] שלא היה יכול לקחת שדה אחוזה שיהיה שלו לאחוזת עולם, עז"א "והאחזו בה":