מלבי"ם על איוב טו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| מלבי"ם על איובפרק ט"ו • פסוק ב' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב ט"ו, ב':

הֶחָכָ֗ם יַעֲנֶ֥ה דַעַת־ר֑וּחַ
  וִימַלֵּ֖א קָדִ֣ים בִּטְנֽוֹ׃



"החכם", החכם בדבריו צריך להשקיף על שני ענינים,

  • א) שיהיו דבריו בחכמה ולא בסכלות,
  • ב) שיהיו לתועלת, לא לדבר דברים שאין בם תועלת, וכ"ש שלא לדבר דברים שיגיע מהם נזק, ונגד הראשון אומר "החכם יענה דעת רוח", הכי ראוי שיענה דברי רוח וסכלות, ולא לבד שאין ראוי שידבר דברי רוח בפיו, כי אף במחשבתו ראוי שלא יחשוב רוח הבל, וז"ש וכי ראוי "שימלא קדים בטנו", הגם שאינו מוציאו בפיו:

ביאור המילות

"קדים". רוח מזרח שהוא החזק שברוחות:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.