מלבי"ם על איוב טו ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"לא", והגם "שלא יסור מני חשך", שמרוב פחדו מתירא לשבת במקום אור, בכ"ז ימצא שם "שלהבת אשר תיבש את יונקתו", שהוא הענף הלח היונק ליחות האדמה, "ויסור ברוח פיו", שרוח פיו בעצמו תיפח על השלהבת והיונק היבש עד שיסור משם ויכלה ולא ימצא עוד, והמליץ בזה על איוב שנפלה אש מן השמים ותבער בצאן ובנערים, וכן רמז אליו תחלה במ"ש שהתירא ששודד יבואנו וצפוי הוא אלי חרב, שמכ"ז פחד איוב תמיד, וכ"ז בא עליו ע"י שבא וכשדים כמ"ש כי פחד פחדתי ויאתיני:


 

<< · מלבי"ם על איוב · טו ל · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.