מ"ג איוב טו ל
<< · מ"ג איוב טו · ל · >>
תוכן עניינים
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יָסוּר מִנִּי חֹשֶׁךְ יֹנַקְתּוֹ תְּיַבֵּשׁ שַׁלְהָבֶת וְיָסוּר בְּרוּחַ פִּיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹֽא־יָס֨וּר ׀ מִנִּי־חֹ֗שֶׁךְ
יֹ֭נַקְתּוֹ תְּיַבֵּ֣שׁ שַׁלְהָ֑בֶת
וְ֝יָס֗וּר בְּר֣וּחַ פִּֽיו׃
רש"י (כל הפרק)
"ויסור" - מן העולם
"ברוח פיו" - של שליט בעולם וזה מקרא חסר ויש פותרים בשביל רוח פיו שהרע לדבר סרהמלבי"ם (כל הפרק)
"לא", והגם "שלא יסור מני חשך", שמרוב פחדו מתירא לשבת במקום אור, בכ"ז ימצא שם "שלהבת אשר תיבש את יונקתו", שהוא הענף הלח היונק ליחות האדמה, "ויסור ברוח פיו", שרוח פיו בעצמו תיפח על השלהבת והיונק היבש עד שיסור משם ויכלה ולא ימצא עוד, והמליץ בזה על איוב שנפלה אש מן השמים ותבער בצאן ובנערים, וכן רמז אליו תחלה במ"ש שהתירא ששודד יבואנו וצפוי הוא אלי חרב, שמכ"ז פחד איוב תמיד, וכ"ז בא עליו ע"י שבא וכשדים כמ"ש כי פחד פחדתי ויאתיני:
