מ"ג איוב טו לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב טו · לא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל יאמן בשו [בשיו] נתעה כי שוא תהיה תמורתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל יַאֲמֵן בשו [בַּשָּׁיו] נִתְעָה כִּי שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־יַאֲמֵ֣ן בַּשָּׁ֣ו נִתְעָ֑ה
  כִּי־שָׁ֗֝וְא תִּהְיֶ֥ה תְמוּרָתֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל יאמן" - אותו אשר בשוא נתעה כי שוא יהיה תמורתו ויגיעו כמו (רות ד) ועל התמורה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל יאמן, הנתעה" מני דרך ה', הוא עצמו "לא יאמין בשוא", שלא יאמין בהצלחה שלו שהיא שוא ודבר שאין בו ממש, והוא מתפחד תמיד שלא תתקיים בידו, מפני" כי שוא תהיה תמורתו", שתמורת השוא תהיה שוא, ר"ל שתחת ההצלחה הכוזבת שלו, יבוא לו שוא ודבר שאין בו ממש, כמו שהיה שאיוב לא האמין בהצלחת שוא שלו כי היה עתיד שתחת קניניו בא שוא והבל שבין לילה היה ובין לילה אבד עשרו וקניניו, וגם ר"ל שתמורת עצמו יהיה שוא, כי לקה בגופו ואבדו חייו ובריאת גופו שתחתיו בא חולי ושחין רע:


ביאור המילות

"נתעה". שם התואר, הנתעה לא יאמין בשוא בדבר שאין לו ממש:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל יאמן" - התועה ללכת בדרך שוא לא היה מאמין אשר תמורתו תהיה שוא ר"ל שגמולו יהיה כמפעלו

מצודת ציון

"תמורתו" - מלשון תמורה וחלוף

<< · מ"ג איוב · טו · לא · >>