מלבי"ם על איוב טו לג
<< | מלבי"ם על איוב • פרק ט"ו • פסוק ל"ג | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
יַחְמֹ֣ס כַּגֶּ֣פֶן בִּסְר֑וֹ
וְיַשְׁלֵ֥ךְ כַּ֝זַּ֗יִת נִצָּתֽוֹ׃
"יחמוס", וגם ידמה "כגפן החומס" ומשליך את "בסרו", שהם הענבים שלא נגמרו עדיין עד שלא יגיעו להיות פרי, "וכזית המשליך את נצתו" את הנץ שלו, עד שלא יגיעו אף לידי בוסר, כן נאבדו בניו הגדולים וצאצאיו הקטנים:
ביאור המילות
"יחמס", פי' ר' יונה שהוא הסרת הדבר ממקומו בלשון ערבי, וכן כהני' חמסו תורה. ובסר הפרי שלא נגמר, ונצתו שרשו נץ, והנפרד נץ כמו הנצו הרמונים:
<< · מלבי"ם על איוב · טו לג · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.