מ"ג איוב טו לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב טו · לג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יַחְמֹס כַּגֶּפֶן בִּסְרוֹ וְיַשְׁלֵךְ כַּזַּיִת נִצָּתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יַחְמֹ֣ס כַּגֶּ֣פֶן בִּסְר֑וֹ
  וְיַשְׁלֵ֥ךְ כַּ֝זַּ֗יִת נִצָּתֽוֹ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יחמוס", וגם ידמה "כגפן החומס" ומשליך את "בסרו", שהם הענבים שלא נגמרו עדיין עד שלא יגיעו להיות פרי, "וכזית המשליך את נצתו" את הנץ שלו, עד שלא יגיעו אף לידי בוסר, כן נאבדו בניו הגדולים וצאצאיו הקטנים:


ביאור המילות

"יחמס", פי' ר' יונה שהוא הסרת הדבר ממקומו בלשון ערבי, וכן כהני' חמסו תורה. ובסר הפרי שלא נגמר, ונצתו שרשו נץ, והנפרד נץ כמו הנצו הרמונים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יחמוס" - מי שבידו להסיר הוא יסיר זרעו בסבה קלה כגפן הזה המסיר בסרו במעט סבה

"וישלך" - והוא ישליך זרעו מהר כזית המשליך מהר נצתו והוא כפול ענין במ"ש

מצודת ציון

"יחמוס" - יסור כמו נחמסו עקביך (ירמיהו יג)

"בסרו" - כן יקרא הפרי שלא נגמר בשולו כמו ובוסר גומל (ישעיהו יח)

"נצתו" - פרחו כמו הנצו הרמונים (שיר השירים ו)

<< · מ"ג איוב · טו · לג · >>