מ"ג איוב טו לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב טו · לד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי עֲדַת חָנֵף גַּלְמוּד וְאֵשׁ אָכְלָה אָהֳלֵי שֹׁחַד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־עֲדַ֣ת חָנֵ֣ף גַּלְמ֑וּד
  וְ֝אֵ֗שׁ אָכְלָ֥ה אׇהֳלֵי־שֹֽׁחַד׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי עדת חנף", העדה שהיה לו שהם רוב בניו ועבדיו, נשאר "גלמוד", כי כולם מתו, "ואש אכלה אהלי שחד" ואהלו וקניניו הבערו באש כנ"ל:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי עדת וגו'" - כי כן ראוי שתהיה עדת חנף יחידי ולא ימצא בה לא בנים ולא בנות

"ואש" - חרון אף ה' הבוערה כאש תאכל האהלים הבנוים בממון שוחד

מצודת ציון

"גלמוד" - יחידי כמו הלילה ההוא יהי גלמוד (לעיל ג)

"אכלה" - שרפה

<< · מ"ג איוב · טו · לד · >>