מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק כב
בא
הביאה בלשון העברי מונחת לביאת בעלי חיים. כלומר, בואו אל מקום אחד או אל איש אחד. אמר: "בא אחיך במרמה"(בראשית כז, לה).
והיא גם כן מונחת להיכנס בעלי חיים במקום אחד. אמר: "ויבא יוסף הביתה"(בראשית מג, כו); "כי תבואו אל הארץ"(שמות יב, כה).
והושאל זה השם למבוא העניין שאינו גוף כלל: "כי יבא דברך וכבדנוך"(שופטים יג, יז); "מאשר יבאו עליך"(ישעיה מז, יג), עד שהושאל לקצת ההעדרים: "ויבא רע [ואייחלה לאור] ויבא אופל"(איוב ל, כו).
ולפי זאת ההשאלה אשר הושאל למה שאינו גשם כלל, הושאל גם כן לבורא יתברך. אם לבוא דברו, או לבוא שכינתו. ולפי זאת ההשאלה נאמר" "הנה אנכי בא אליך בעב הענן"(שמות יט, ט); "כי ה' אלהי ישראל בא בו"(יחזקאל מד, ב). וכל מה שידמה לזה, עניינו בא השכינה: "ובא ה' אלהי"(זכריה יד, ה), יבוא דברו, כלומר, קיום יעודיו אשר ייעד בהם על יד נביאיו. והוא אומרו: "כל קדושים עמך"(זכריה יד, ה). כאילו אמר: ובא דבר ה' אלהי על ידי כל קדושים עמך מדברים לישראל: