מדרש תהלים פה
<< · מדרש תהלים · פה · >>
"לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר" (תהלים פה, א). "רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ" (תהלים פה, ב). זה שאמר הכתוב (דברים יא, יב) ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה. הקב"ה הופך ומהפך ומסתכל ונותן עיניו בה עד שתרצה מעשיה להקב"ה והמצות שנצטוו ישראל עליהן אם הוציאו את המעשרות ועשו את השמיטים וכל המצות שנצטוו בהן אותה שעה היא מרצה מעשיה להקב"ה. וכן הוא אומר (ויקרא כו, לד) אז תרצה הארץ את שבתותיה. לכך "רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ" (תהלים פה, ב) "... נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָל חַטָּאתָם סֶלָה" (תהלים פה, ג). הרי החיים. מנין אף המתים שנאמר (דברים לב, מג) וכפר אדמתו עמו. מי מכפר על אדמתו עמו? אשריהם יושבי ארץ ישראל שאין להם לא חטא ולא עון לא בחיים ולא במתים. וכן הוא אומר "נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ". (מיכה ז, יח) מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע. "אָסַפְתָּ כָל עֶבְרָתֶךָ". וכן יחזקאל אומר (יחזקאל ה, יג) והנחתי חמתי. וכן הושע אומר (הושע יד, ה) ארפא משובתם. אמרו בני קרח עד מתי אתה אומר (ירמיה ג יד-כב) שובו בנים שובבים. והן אומרים לך שוב אתה תחלה שנאמר (תהלים צ, יג) שובה ה' עד מתי והנחם ואתה אומר לא כי אלא ישראל תחלה לא אתה תשוב לעצמך ולא אנו נשוב לעצמנו אלא שנינו כאחד שנאמר (תהלים פה, ה) "שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ". מה אתה אומר הלעולם תאנף בנו אם אנו עושים תשובה אין אתה מקבלנו הלא אתה תשוב תחיינו כשם שאמר יחזקאל (יחזקאל לז יב-יד) הנני פותח את קברותיכם ונתתי רוחי בכם וחייתם: