מדרש תהלים פו
<< · מדרש תהלים · פו · >>
א[עריכה]
"תְּפִלָּה לְדָוִד הַטֵּה ה' אָזְנְךָ". אמר ר' לוי אגיסטרון זה נתן משה ליהודה בשעה שביקש ליפטר מן העולם שנאמר (דברים לג, ז): "וזאת ליהודה ויאמר" לפיכך "הַטֵּה ה' אָזְנְךָ עֲנֵנִי".
ב[עריכה]
"שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי". הקב"ה נקרא חסיד שנאמר (ירמיהו ג יב) חסיד אני נאם ה' ודוד קרא עצמו חסיד. אמר רבי אבא בשם רבי אלכסנדרי כל מי ששומע קללתו ושותק וספק בידו למחות נעשה שותף להקב"ה שכן הוא שומע לאומות העכו"ם שמחרפין אותו לפניו והיה יכול לאבדן בשעה אחת ושותק אף דוד כן היה שומע קללתו ושותק לפיכך "שמרה נפשי כי חסיד אני":
ג[עריכה]
"חָנֵּנִי ה' כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּוֹם". וכי איפשר לו לאדם להתפלל כל היום? אלא העולם הזה שהוא יום לאומות העכו"ם ולילה לישראל הוי "כי אליך אקרא כל היום".
ד[עריכה]
"שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא". בר קפרא אומר: אם יש לו לאדם עבד אם יאמר לו אני לוקח לך בגד מיד משמחו. מה אם בשר ודם? אומר לו לעבדו כך משמחו אנו על אחת כמה וכמה שאנו עבדיך. הוי "שמח נפש עבדך":
ה[עריכה]
"כי אתה ה' טוב וסלח". אמר רבי פנחס הכהן: כף מאזנים מעויין כאן עונות וכאן זכיות. מה הקב"ה עושה חוטף שטר אחד מהחובות ומיד הוא מטה לכף זכות שנאמר (בראשית לט, כא): "ויט אליו חסד". ורבנן אמרי: מסייע לכף של עונות ומעלהו ומיד הזכיות מכריעות שנאמר (מיכה ז, יח): "מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע".
ח[עריכה]
"אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים ה'". מלך בשר ודם בונה את התחתונים ואחר כך בונה העליונים אבל הקב"ה אינו כן בנה את העליונים ואחר כך בנה את התחתונים שנאמר (בראשית א א) בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. בשר ודם אין צורתו עושה צורה אבל הקב"ה צורתו עושה צורה שנאמר (בראשית א כ) ישרצו המים שרץ נפש חיה ואדם בצורתו של הקב"ה ועושה צורה ושמים וארץ צורתו של הקב"ה שנאמר (בראשית ב ד) אלה תולדות השמים והארץ הוי "אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים ה'".
ט[עריכה]
"כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ ה'". בעון ולא בעון תבירי קדל.
ט-י[עריכה]
"וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ". למה? "כִּי גָדוֹל אַתָּה (ועושה) [וְעֹשֵׂה] נִפְלָאוֹת וגו'". אמר רבי תנחום בשר ודם מקלסין אותו בפניו ומקלסין אפרכיו עמו למה שהם מקולסין עמו בקלוסו והם נוטלין עמו במשאו אבל הקב"ה אין אדם נושא עמו במשאו תדע לך שכן. רבי חנינא ורבי יוחנן אמרי בשני נבראו המלאכים במזמור למעלה.
יא[עריכה]
"הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ". אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם אם ראית אותי יוצא מן הדרך קשטני בשבילך הוי "הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ". אמר ר' יצחק אית דאמרי לה בשם ר' חנינא בר אבהו: משל למה הדבר דומה לאדם אחד שהיו לו שתי פרות אחת חורשת ואחת שאינה חורשת. מה הוא עושה? נוטל העול מעליה ונותן על שתיהן ועושה לאותה שאינה חורשת שתחרוש. מה דבר שאינו מבקשת לקבל עול את עושה לה לקבל העול בעל כרחה ומדריך אותה להיכן הוא מבקש, כך הוא ליצר הרע אין אתה מדריכו ליצר טוב שנאמר (תהלים כז, יא): "הורני ה' דרכך".
יב[עריכה]
"אוֹדְךָ ה' אֱלֹהַי בְּכָל לְבָבִי". ביצר טוב וביצר רע שלא יהא בהם עקף.
יג[עריכה]
אמר ר' חייא: מהו "וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה"? רבי יודן אמר: דרכו של מנאפים היא נתונה בעמקה של שאול הוי "כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה".
יד-טו[עריכה]
אֱלֹהִים זֵדִים קָמוּ עָלַי וגו'. וְאַתָּה ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן. אמר רבי שמואל בר נחמני: מאריך רוחו עם הרשעים וחוזר וגובה מהם. מאריך רוחו עם הצדיקים וחוזר ומשפיע להם טובה ושלוה. אמר רבי אחא בשם רבי תנחום בר חייא: מאריך רוחו תחלה אבל התחיל לגבות גובה וכשמאריך רוחו הוא מרחיק את האף שנאמר (ישעיהו יג, ה): "באים מארץ מרחק ה' וכלי זעמו". משל למלך שהיה לו לגיונות רעים וכל מדינה שמורדת בו שולח אותן והולכין ומחריבין אותה. מה עשה אותו המלך? הרחיק אותן ממדינתו שלא יחבלו המדינה. א"ר ברכיה בשם רבי לוי: מלאך שהוא ממונה על האף רחוק הוא שנאמר (ישעיהו יג, ה): "באים מארץ מרחק". אמר הקב"ה שאם אכעס על בני עד שיבוא האף לכלות הן באין בכנופיא ואני מקבלן ותוהא כביכול. הוי "ארך אפים":
טז[עריכה]
פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי. אמר דוד רבונו של עולם תפנה מכל עסקיך ופנה אלי וחנני.
יז[עריכה]
עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה. באחיתופל. "כִּי אַתָּה () [ה'] עֲזַרְתַּנִי". בחושי הארכי. "וְנִחַמְתָּנִי". בנתן הנביא שאמר (שמואל ב יב) גם ה' העביר חטאתך:
דבר אחר "עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה". ביעקב נאמר הפסוק הזה. עשה עמי - בעשו ואלופיו. כי אתה ה' עזרתני - ברחל. ונחמתני - בלבן.
דבר אחר מדבר בישראל. בשעה שהיתה לשון של זהירית(?) נתלה על פתח ההיכל מתלבן היו יודעים שנשמעה תפלתם הוי "עשה עמי אות לטובה". ויראו שונאי ויבושו שהיו אומות העכו"ם אומרים אינו נמחל להם.
דבר אחר עזרתני - בראש השנה, ונחמתני - ביום הכפורים שנאמר (ויקרא טז, ל): "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם":
הערות ושינויי נוסחאות[עריכה]