לדלג לתוכן

מגילות מדבר יהודה/1QpHab פשר חבקוק

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פשר משא חבקוק - מבוא

[עריכה]

באמצע המאה העשרים התגלו במדבר יהודה מגילות ים המלח, ובהן גם "פשר חבקוק", ספר שנכתב על ידי אנשים מתקופת בית שני. הפשר הוא למעשה חלק מספר חבקוק (בשינויי נוסח קלים ממה שמצוי בידינו), עם דרשנות המתאימה לתקופת כתיבתו (שאינה ניתנת לקביעה ודאית ומדויקת). לפי הפשר, הכשדים הם ה"כתאיים" (או "כתיאים"). על פי חוקרים בני זמננו התכוונו כותבי המגילות לצבא של רומא העתיקה. הפשר מספר על "כוהני ירושלים האחרונים" שעדיין חיים חופשי (ולא תחת השלטון הרומי), ועל המאבק בין "הכהן הרשע" לבין "מורה הצדק", דמויות אשר לא ברור מי הן. (מתוך הערך חבקוק בוויקיפדיה)

ערוך לפי סדר עמודות ושורות

[עריכה]

1QpHab עמודה 1

  1. [עד אנה יהוה] שועתי ולוא
  2. [תשמע - פשרו על מ]חלת דור
  3. [הכוהן הרשע ועמו ועל כול הב]אות עליהם
  4. [ואזעק אליך חמס - פשרו כיא נזע]קו על
  5. [החמס למה תראני און וע]מ[ל תב]יט
  6. [ושוד וחמס לנגדי - פשרו כיא ישר]אל בעשק ומעל ...
  7. יג[די]לו ח[מס ויה]י ריב
  8. [ומדון ישא - פשרו ...מר]יבה וח[טאה] הואה...
  9. על כן תפוג תורה
  10. [ולוא יצא לנצח משפט - פשרו] אשר מאשו בתורת אל
  11. [כי רשע מכת]יר את הצדיק
  12. [פשרו על הצדיק] הוא מורה הצדק
  13. [והרשע הוא הכוהן הרשע] על כן יצא המשפט
  14. [מעוקל כי פעל פעל בימיכם ה]לוא ת[אמינו כיא]


1QpHab עמודה 2

  1. יסופר – [פשרו על רשעים] ובוגדים עם איש
  2. הכזב כי לוא [האמינו את אשר ספר] מורה הצדק מפיא
  3. אל ועל הבו[גדים בחוקי אל ובברית] החדשה כי לוא
  4. האמינו בברית אל [ויחללו] את שם קודשו
  5. וכן פשר הדבר [על האנשים הבו]גדים לאחרית (א)
  6. הימים המה ערי[צים מפירי הברי]ת אשר לוא יאמינוא
  7. בשומעם את כול ה[ברית אשר ישמע] הדור האחרון מפי
  8. הכוהן אשר נתן אל ב[ני ישראל תור]ה לפשור [את] כול
  9. דברי עבדיו הנביאים [אשר ב]ידם ספר אל את
  10. כול הבאות על עמו וע[ל עירו]. כיא הנני מקים את
  11. הכשדאים הגוי ה[מר והנמהר]
  12. פשרו על הכתיאים א[שר המ]ה קלים וגבורים
  13. במלחמה לאבד ר[עים וחטאים]... בממשלת
  14. הכתיאים ור[שעים...] ולא יאמינו בחוקי
  15. [אל... ההולך למרחבי ארץ] ל[רשת משכנות לוא לו – פשרו]...


1QpHab עמודה 3

  1. ובמישור ילכו לכות ולבוז את ערי הארץ
  2. כי הוא אשר אמר לרשת משכנות לוא לו איום
  3. ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא
  4. פשרו על הכתיאים אשר פחדם [ואי]מ[ת]ם על כול
  5. הגואים ובעצה כול מחשבתם להרע וב[נ]כל ומרמה
  6. ילכו עם כול העמים וקול מנמרים סוסו וחדו
  7. מזאבי ערב [ ] פשו ופרשו פרשו מרחוק
  8. יעופו כנשר חש לאכול כולו לחמס יבוא מגמת
  9. פניהם קדים vacat פשרו על הכתיאים אשר
  10. ידושו את הארץ בסוס[יהם] ובהמתם וממרחק
  11. יבואו מאיי הים לאכו[ל את כו]ל העמים כנשר
  12. ואין שבעה ובחמה וב[קצף ובח]רון אף וזעף x
  13. אפים ידברו עם [כול אויביהם כי]א הוא אשר
  14. אמר מ[גמת פניהם קדים ויאסוף כחו]ל שבי X
  15. [פשרו]
  16. ...
  17. ...............................[והוא במלכים]


1QpHab עמודה 4

  1. [י]קלס ורזנים משחק לו vacat פשרו אשר
  2. ילעיגו על רבים יבזו על נכבדים במלכים
  3. ושרים יתעתעו וקלסו בעם רב והוא
  4. לכול מבצר ישחק ויצבור עפר וילכדהו
  5. פשרו על מושלי הכתיאים אשר יבזו על
  6. מבצרי העמים ובלעג ישחוקו עליהם
  7. ובעם רב יקיפום לתפושם ובאמה ופחד
  8. ינתנו בידם והרסום בעוון היושבים
  9. בהם אז חלף רוח ויעבר וישם זה כוחו
  10. לאלוהו vacat פשרו [ע]ל מ[ו]שלי הכתיאים
  11. אשר בעצת בית אשמ[תם] יעבירו איש X
  12. מלפני ריעהו מושלי[הם ז]ה אחר זה יבואו
  13. לשחית את הא[רץ........ז]ה כוחו לאלוהו
  14. פשרו [..................] [א]ל העמים X
  15. [...................................]ל
  16. [..............................הלוא אתה]
  17. [מקדם יהוה אלוהי קודשי לוא נממות יהוה]


1QpHab עמודה 5

  1. למשפט שמתו וצור למוכיחו יסדתו טהור עינים
  2. מראות ברע והבט אל עמל לוא תוכל
  3. פשר הדבר אשר לוא יכלה אל את עמו ביד הגוים
  4. וביד בחירו יתן אל את משפט כול הגוים ובתוכחתם
  5. יאשמו כול רשעי עמו. אשר שמרו את מצוותו
  6. בצר למו כיא הוא אשר אמר טהור עינים מראות
  7. ברע vacat פשרו אשר לוא זנו אחר עיניהם בקץ
  8. הרשעה למה תביטו בוגדים ותחריש בבלע
  9. רשע צדיק ממנו vacat פשרו על בית אבשלום
  10. ואנשי עצתם אשר נדמו בתוכחת מורה הצדק
  11. ולוא עזרוהו על איש הכזב אשר vacat מאס את
  12. התורה בתוך כול ע[דת]ם ותעש אדם כדגי הים
  13. כרמש למשל בו כ[ולו בחכ]ה יעלה ויגרהו בחרמו
  14. ויספהו (במכ)[מרתו על כן יזב](ח) לחרמו על כן ישמח
  15. [ויג](ל) [ויקטר למכמרתו כיא בהם](שמן) חלקו
  16. [ומאכלו בריא פשרו על...................]
  17. [..................................יבואו]


1QpHab עמודה 6

  1. הכתיאים ויוסיפו את הונם עם כול שללם
  2. כדגת הים. ואשר אמר על כן יזבח לחרמו
  3. ויקטר למכמרתו vacat פשרו אשר המה
  4. זבחים לאותותם וכלי מלחמותם המה X
  5. מוראם כי בהם שמן חלקו ומאכלו ברי
  6. פשרו אשר המה מחלקים את עולם ואת
  7. מסם מאכלם על כול העמים שנה בשנה
  8. לחריב ארצות רבות על כן יריק חרבו תמיד
  9. להרוג גוים ולא יחמל
  10. פשרו על הכתיאים אשר יאבדו רבים בחרב
  11. נערים אשישים וזקנים נשים וטף ועל פרי
  12. בטן לוא ירחמו על משמרתי אעמודה X
  13. ואתיצבה (ע)ל מצורי ואצפה לראות מה ידבר
  14. בי ומ(ה)[ אשיב ע]ל ת(ו)כחת(י) ויענני יהוה
  15. [ויאמר כתוב חזון וב](אר) על הלוחות למען יר(וץ)
  16. [הקורא בו פשרו..........](ת א)[ת....]
  17. [....................................]


1QpHab עמודה 7

  1. וידבר אל אל חבקוק לכתוב את הבאות על
  2. (עֹל) הדור האחרון ואת גמר הקץ לוא הודיעו
  3. vacat ואשר אמר למען ירוץ הקורא בו
  4. פשרו על מורה הצדק אשר הודיעו אל את
  5. כול רזי דברי עבדיו הנבאים כי עוד חזון
  6. למועד יפיח לקץ ולוא יכזב
  7. פשרו אשר יאר(ו)ך הקץ האחרון יותר על כול
  8. אשר דברו הנביאים כיא רזי אל להפלה
  9. אם יתמהמה חכה לו כי בוא יבוא ולוא
  10. יאחר vacat פשרו על אנשי האמת
  11. עושי התורה אשר לוא ירפו ידיהם מעבודת
  12. האמת בהמשך עליהם הקץ האחרון כיא
  13. כול קיצי אל יבואו לתכונם כאשר חקק
  14. ל(הם) ברזי ערמתו. הנה עופלה לוא יושרה
  15. [נפשו בו] vacat פשרו אשר יכפלו עליה(ם)
  16. [...ו](ל)[וא] (יר)צו במש(פ)ט(ם)[..](ל)[.]
  17. [....................וצדיק באמונתו יחיה]


1QpHab עמודה 8

  1. פשרו על כול עושי התורה בבית יהודה אשר
  2. יצילם אל מבית המשפט בעבור עמלם ואמנתם
  3. במורה הצדק ואף כיא הון יבגוד גבר יהיר ולוא
  4. ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו ו[ה]וא כמות לוא ישבע
  5. ויאספו אלו כול הגוים ויקבצו אלו כול העמים
  6. הלוא כולם משל עליו ישאו ומליצי חידות לו
  7. ויומרו הוי המרבה ולוא לו עד מתי יכבד עלו
  8. עבטט vacat פשרו על הכוהן הרשע אשר
  9. נקרא על שם האמת בתחלת עומדו וכאשר משל
  10. בישראל רם לבו ויעזוב את אל ו[י]בגוד בחוקים בעבור
  11. הון ויגזול ויקבוץ הון אנשי מס אשר מרדו באל
  12. והון עמים לקח לוסיף עליו עון אשמה ודרכי
  13. ת[וע]בות פעל בכול נדת טמאה הלוא פתאום ויקומו
  14. [נושכ]יך ויקיצו מזעזעיכה והיתה למשיסות למו
  15. כי אתה שלותה גוים רבי[ם] וישלוכה כול יתר עמים
  16. vacat [פשרו ע]ל הכוהן אשר מרד
  17. ...ר... ל...


1QpHab עמודה 9

  1. נגועו במשפטי רשעה ושערוריות, מחלים
  2. רעים עשו בו ונקמות בגוית בשרו ואשר
  3. אמר כי אתה שלותה גוים רבים וישלוכה כול
  4. יתר עמים vacat פשרו על כוהני ירושלם
  5. האחרונים אשר יקבוצו הון ובצע משלל העמים
  6. ולאחרית הימים ינתן הונם עם שללם ביד
  7. חיל הכתיאים vacat כיא המה יתר העמים
  8. מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכ[ול] יושבי בה
  9. פשרו על הכוהן ה[ר]שע אשר ... מורה
  10. הצדק ואנשי עצתו נתנו אל בי[ד או]יביו לענותו
  11. בנגע לכלה במרירי נפש בעבור אשר הרשיע
  12. על בחירו הוי הבוצע בצע רע [לב]יתו לשום
  13. במרום קנו לנצל [מ]כף רע יעצתה בשת
  14. לביתכה קצוות עמי[ם] רבים וחוט[י נפ]שכה כיא
  15. א[בן מ]קיר תזעק [ו]כפיס מעץ יע[ננה]
  16. פשרו על ה[עם] אשר...


1QpHab עמודה 10

  1. להיות אבניה בעשק וכפיס עיצה בגזל
  2. ואשר אמר קצות עמים רבים וחוטי נפשכה
  3. פשרו הוא בית המשפט אשר יתן אל את
  4. משפטו בתוך עמים רבים ומשם יעלנו למשפט
  5. ובתוכם ירשיענו ובאש גופרית ישפטנו
  6. הוי בונה עיר בדמים ויכונן קריה בעולה הלוא
  7. הנה מעם יהוה צבאות ינעו רבים בדי אש
  8. ולאומים בדי ריק ייעפו
  9. פשר הדבר על מטיף הכזב אשר התעה רבים
  10. לבנות עיר שוו בדמים ולקים עדה בשקר
  11. בעבור כבודה לוגיע רבים בעבודת שוו ולהורותם
  12. ב[מע]שי שקר להיות עמלם לריק בעבור יבואו
  13. למשפטי אש אשר גדפו ויחרפו את בחירי אל
  14. כיא תמלא הארץ לדעת את כבוד יהוה כמים
  15. יכסו על הי[ם] - פשר הדבר [כיא]
  16. ישיבם...


1QpHab עמודה 11

  1. הכזב ואחר תגלה להם הדעת כמי
  2. היים לרב הוי משקה רעיהו מספח
  3. חמתו אף שכר למען הבט אל מועדיהם
  4. vacat פשרו על הכוהן הרשע אשר
  5. רדף אחר מורה הצדק לבלעו בכעס
  6. חמתו אבות גלותו ובקץ מועד מנוחת
  7. יום הכפורים הופיע אליהם לבלעם
  8. ולכשולם ביום צום שבת מנוחתם שבעת
  9. קלון מ[כ]בוד שתה גם אתה והרעל
  10. תסוב עליכה כוס ימין יהוה וקיקלון
  11. על כבודכה
  12. פשרו על הכוהן אשר גבר קלונו מכבודו
  13. כיא לוא מל את עורלת לבו וילך בדרכי
  14. הרויה למען ספות הצמאה וכוס חמת
  15. אל תבלענו לוסיף [קלון ו]קיקלון ומכאוב
  16. ...ל [כי חמת לבנון יחסך ושוד בהמות]


1QpHab עמודה 12

  1. יחת[כ]ה מדמי אדם וחמת ארץ קריה וכול יושבי בה
  2. פשר הדבר על הכוהן הרשע לשלם לו את
  3. גמולו אשר גמל על אביונים כיא הלבנון הוא
  4. עצת היחד והבהמות המה פתאי יהודה עושה
  5. התורה אשר ישופטנו אל לכלה vacat
  6. כאשר זמם לכלות אביונים ואשר אמר מדמי
  7. קריה וחמס ארץ - פשרו הקריה היא ירושלם
  8. אשר פעל בה הכוהן הרשע מעשי תועבות ויטמא את
  9. מקדש אל וחמס ארץ המה ערי יהודה אשר
  10. גזל הון אביונים מה הועיל פסל כיא פסל יצרו
  11. מס[י]כה ומרי שקר כיא בטח יצר יצריו עליהו
  12. לעשות אלילים אלמים - פשר הדבר על כול
  13. פסלי הגוים אשר יצרום לעובדם ולשתחות
  14. להמה והמה לוא יצילום ביום המשפט (הוי)
  15. ה[וי אומר] לעץ הקיצה [עורי לאב]ן דומה
  16. פשרו...


1QpHab עמודה 13

  1. הס מלפניו כול ה[א]רץ ] פשרו על כול הגוים
  2. אשר עבדו את האבן ואת העץ וביום
  3. המשפט יכלה אל את כול עובדי העצבים
  4. ואת הרשעים מן הארץ

מסודר לפי רצף קריאה

[עריכה]

[חבקוק פרק א]
פסוק ב: "[עד אנה יהוה] שועתי ולוא [תשמע" - פשרו על מ]חלת דור [הכוהן הרשע ועמו ועל כול הב]אות עליהם
"[ואזעק אליך חמס" - פשרו כיא נזע]קו על [החמס
פסוק ג: "למה תראני און וע]מ[ל תב]יט [ושוד וחמס לנגדי" - פשרו כיא ישר]אל בעשק ומעל ... יג[די]לו ח[מס
"ויה]י ריב [ומדון ישא" - פשרו ...מר]יבה וח[טאה] הואה ...
פסוק ד: "על כן תפוג תורה [ולוא יצא לנצח משפט" - פשרו] אשר מאשו בתורת אל
"[כי רשע מכת]יר את הצדיק" - [פשרו על הצדיק] הוא מורה הצדק [והרשע הוא הכוהן הרשע]
פסוק ד - ה:"על כן יצא המשפט [מעוקל" "כי פעל פעל בימיכם ה]לוא ת[אמינו כיא] יסופר" - [פשרו על רשעים] ובוגדים עם איש הכזב כי לוא [האמינו את אשר ספר] מורה הצדק מפיא אל ועל הבו[גדים בחוקי אל ובברית] החדשה כי לוא האמינו בברית אל [ויחללו] את שם קודשו
וכן פשר הדבר [על האנשים הבו]גדים לאחרית (א) הימים המה ערי[צים מפירי הברי]ת אשר לוא יאמינוא בשומעם את כול ה[ברית אשר ישמע] הדור האחרון מפי הכוהן אשר נתן אל ב[ני ישראל תור]ה לפשור [את] כול דברי עבדיו הנביאים [אשר ב]ידם ספר אל את כול הבאות על עמו וע[ל עירו].
פסוק ו: "כיא הנני מקים את הכשדאים הגוי ה[מר והנמהר]" - פשרו על הכתיאים א[שר המ]ה קלים וגבורים במלחמה לאבד ר[עים וחטאים]... בממשלת הכתיאים ור[שעים...]
ולא יאמינו בחוקי [אל...
"ההולך למרחבי ארץ] ל[רשת משכנות לוא לו" - פשרו]... ובמישור ילכו לכות ולבוז את ערי הארץ כי הוא אשר אמר "לרשת משכנות לוא לו"
פסוק ז: "איום ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא" - פשרו על הכתיאים אשר פחדם [ואי]מ[ת]ם על כול הגואים ובעצה כול מחשבתם להרע וב[נ]כל ומרמה ילכו עם כול העמים
פסוק ח - ט: "וקול מנמרים סוסו וחדו מזאבי ערב פשו ופרשו פרשו מרחוק יעופו כנשר חש לאכול כולו לחמס יבוא מגמת פניהם קדים" - פשרו על הכתיאים אשר ידושו את הארץ בסוס[יהם] ובהמתם וממרחק יבואו מאיי הים לאכו[ל את כו]ל העמים כנשר ואין שבעה ובחמה וב[קצף ובח]רון אף וזעף אפים ידברו עם [כל העמים כי]א הוא אשר אמר "מ[גמת פניהם קדים ויאסוף כחו]ל שבי"
פסוק י: ..."[והוא במלכים] יקלס ורזנים משחק לו" - פשרו אשר ילעיגו על רבים יבזו על נכבדים במלכים ושרים יתעתעו וקלסו בעם רב
"והוא לכול מבצר ישחק ויצבור עפר וילכדהו" - פשרו על מושלי הכתיאים אשר יבזו על מבצרי העמים ובלעג ישחוקו עליהם ובעם רב יקיפום לתפושם ובאמה ובפחד ינתנו בידם והרסום בעוון היושבים בהם
פסוק יא: "אז חלף רוח ויעבר וישם זה כוחו לאלוהו" - פשרו על מושלי הכתיאים אשר בעצת בית אשמה יעבירו איש מלפני ריעהו מושלי[ו ז]ה אחר זה יבואו לשחית את הא[רץ
"ז] כוחו לאלוהו" - פשרו... [א]ל העמים....
פסוק יב - יג: "[יהוה] למשפט שמתו וצור למוכיחו יסדתו טהור עינים מראות ברע והבט אל עמל לוא תוכל" - פשר הדבר אשר לוא יכלה אל את עמו ביד הגוים וביד בחירו יתן אל את משפט כול הגוים ובתוכחתם יאשמו כול רשעי עמו אשר שמרו את מצוותו בצר למו
כיא הוא אשר אמר: "טהור עינים מראות ברע" - פשרו אשר לוא זנו אחר עיניהם בקץ הרשעה
"למה תביטו בוגדים ותחריש בבלע רשע צדיק ממנו" - פשרו על בית אבשלום ואנשי עצתם אשר נדמו בתוכחת מורה הצדק ולוא עזרוהו על איש הכזב אשר מאס את התורה בתוך כול עדתם
פסוק יד - טז: "ותעש אדם כדגי הים כרמש למשל בו כ[ולה בחכ]ה יעלה ויגורהו בחרמו ויספהו [במכמרתו (על כן יזבח] לחרמו על כן ישמח [ויגיל על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כיא בהם שמן] חלקו" - [פשרו...יבואו] הכתיאים ויוסיפו את הונם עם כול שללם כדגת הים
ואשר אמר: "על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו" - פשרו אשר המה זבחים לאותותם וכלי מלחמותם המה מוראם
"כי בהם שמן חלקו ומאכלו ברי" - פשרו אשר המה מחלקים את עולם ואת מסם מאכלם על כול העמים שנה בשנה לחריב ארצות רבות
פסוק יז: "על כן יריק חרבו תמיד להרוג גוים ולא יחמל" - פשרו על הכתיאים אשר יאבדו רבים בחרב נערים אשישים וזקנים נשים וטף ועל פרי בטן לוא ירחמו
[חבקוק פרק ב]
על משמרתי אעמודה ואתיצבה על מצורי ואצפה לראות מה ידבר בי ומ[ה אשיב ע]ל תוכחתי
ויענני יהוה [ויאמר כתוב חזון ובא]ר על הלוחות למען יר[וץ] [הקורא בו - פשרו] וידבר אל אל חבקוק לכתוב את הבאות על עֹל הדור האחרון ואת גמר הקץ לוא הודיעו
ואשר אמר למען ירוץ הקורא בו - פשרו על מורה הצדק אשר הודיעו אל את כול רזי דברי עבדיו הנבאים
כי עוד חזון למועד יפיח לקץ ולוא יכזב - פשרו אשר יאריך הקץ האחרון יותר על כול אשר דברו הנביאים כיא רזי אל להפלה
אם יתמהמה חכה לו כי בוא יבוא ולוא יאחר - פשרו על אנשי האמת עושי התורה אשר לוא ירפו ידיהם מעבודת האמת בהמשך עליהם הקץ האחרון כיא כול קיצי אל יבואו לתכונם כאשר חקק ל[הם] ברזי ערמתו
הנה עופלה לוא יושרה [נפשו בו] - פשרו אשר יכפלו עליהם ...ל.. [י]רצו במש[פ]טם
[וצדיק באמונתו יחיה] - פשרו על כול עושי התורה בבית יהודה אשר יצילם אל מבית המשפט בעבור עמלם ואמנתם במורה הצדק
ואף כיא הון יבגוד גבר יהיר ולוא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו ו[ה]וא כמות לוא ישבע ויאספו אלו כול הגוים ויקבצו אלו כול העמים הלוא כולם משל עליו ישאו ומליצי חידות לו ויומרו הוי המרבה ולוא לו עד מתי יכבד עלו עבטט - פשרו על הכוהן הרשע אשר נקרא על שם האמת בתחלת עומדו וכאשר משל בישראל רם לבו ויעזוב את אל ו[י]בגוד בחוקים בעבור הון ויגזול ויקבוץ הון אנשי מס אשר מרדו באל והון עמים לקח לוסיף עליו עון אשמה ודרכי ת[וע]בות פעל בכול נדת טמאה
הלוא פתאום ויקומו [נושכ]יך ויקיצו מזעזעיכה והיתה למשיסות למו כי אתה שלותה גוים רבי[ם] וישלוכה כול יתר עמים - [פשרו ע]ל הכוהן אשר מרד...ר... ל... נגועו במשפטי רשעה ושערוריות, מחלים רעים עשו בו ונקמות בגוית בשרו
ואשר אמר כי אתה שלותה גוים רבים וישלוכה כול יתר עמים - פשרו על כוהני ירושלם האחרונים אשר יקבוצו הון ובצע משלל העמים ולאחרית הימים ינתן הונם עם שללם ביד חיל הכתיאים כי המה יתר העמים
מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכ[ול] יושבי בה - פשרו על הכוהן ה[ר]שע אשר ... מורה הצדק ואנשי עצתו נתנו אל בי[ד או]יביו לענותו בנגע לכלה במרירי נפש בעבור אשר הרשיע על בחירו
הוי הבוצע בצע רע [לב]יתו לשום במרום קנו לנצל [מ]כף רע יעצתה בשת לביתכה קצוות עמי[ם] רבים וחוט[י נפ]שכה כיא א[בן מ]קיר תזעק [ו]כפיס מעץ יע[ננה] - פשרו על ה[עם] אשר... להיות אבניה בעשק וכפיס עיצה בגזל
ואשר אמר קצות עמים רבים וחוטי נפשכה - פשרו הוא בית המשפט אשר יתן אל את משפטו בתוך עמים רבים ומשם יעלנו למשפט ובתוכם ירשיענו ובאש גופרית ישפטנו
הוי בונה עיר בדמים ויכונן קריה בעולה הלוא הנה מעם יהוה צבאות ינעו רבים בדי אש ולאומים בדי ריק ייעפו - פשר הדבר על מטיף הכזב אשר התעה רבים לבנות עיר שוו בדמים ולקים עדה בשקר בעבור כבודה לוגיע רבים בעבודת שוו ולהורותם ב[מע]שי שקר להיות עמלם לריק בעבור יבואו למשפטי אש אשר גדפו ויחרפו את בחירי אל
כיא תמלא הארץ לדעת את כבוד יהוה כמים יכסו על הי[ם] - פשר הדבר [כיא] ישיבם... הכזב ואחר תגלה להם הדעת כמי היים לרב
הוי משקה רעיהו מספח חמתו אף שכר למען הבט אל מועדיהם - פשרו על הכוהן הרשע אשר רדף אחר מורה הצדק לבלעו בכעס חמתו אבות גלותו ובקץ מועד מנוחת יום הכפורים הופיע אליהם לבלעם ולכשולם ביום צום שבת מנוחתם
שבעת קלון מ[כ]בוד שתה גם אתה והרעל תסוב עליכה כוס ימין יהוה וקיקלון על כבודכה - פשרו על הכוהן אשר גבר קלונו מכבודו כיא לוא מל את עורלת לבו וילך בדרכי הרויה למען ספות הצמאה וכוס חמת אל תבלענו לוסיף [קלון ו]קיקלון ומכאוב
...ל [כי חמת לבנון יחסך ושוד בהמות] יחת[כ]ה מדמי אדם וחמת ארץ קריה וכול יושבי בה - פשר הדבר על הכוהן הרשע לשלם לו את גמולו אשר גמל על אביונים כיא הלבנון הוא עצת היחד והבהמות המה פתאי יהודה עושה התורה אשר ישופטנו אל לכלה כאשר זמם לכלות אביונים
ואשר אמר מדמי קריה וחמס ארץ - פשרו הקריה היא ירושלם אשר פעל בה הכוהן הרשע מעשי תועבות ויטמא את מקדש אל וחמס ארץ המה ערי יהודה אשר גזל הון אביונים
מה הועיל פסל כיא פסל יצרו מס[י]כה ומרי שקר כיא בטח יצר יצריו עליהו לעשות אלילים אלמים - פשר הדבר על כול פסלי הגוים אשר יצרום לעובדם ולשתחות להמה והמה לוא יצילום ביום המשפט
(הוי) ה[וי אומר] לעץ הקיצה [עורי לאב]ן דומה - פשרו...
הס מלפניו כול ה[א]רץ - פשרו על כול הגוים אשר עבדו את האבן ואת העץ וביום המשפט יכלה אל את כול עובדי העצבים ואת הרשעים מן הארץ

לקריאה נוספת

[עריכה]
  • בלהה ניצן, מגילת פשר חבקוק: ממגילות מדבר יהודה (1QpHab), [ההדירה וצירפה מבוא ופירוש בלהה ניצן], ירושלים, מוסד ביאליק, תשמ"ו/ 1986. מידע על הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית, ירושלים, ישראל

ראו גם

[עריכה]