מ"ג תהלים קלה יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קלה · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונתן ארצם נחלה נחלה לישראל עמו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָתַן אַרְצָם נַחֲלָה נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָתַ֣ן אַרְצָ֣ם נַחֲלָ֑ה
  נַ֝חֲלָ֗ה לְיִשְׂרָאֵ֥ל עַמּֽוֹ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ונתן", וכן מה "שנתן ארצם נחלה", שהיה בזה ג"כ כמה נסים שהתחדשו אז בעת מלחמת יהושע, לא היה כדי שאכיר עי"כ מעשי ה', רק מפני שהוא "נחלה לישראל עמו", יען שנחלה זאת מגעת להם על ידי מה שנתן הארץ להאבות ומאהבתו אותם, ולכן השתדל שיקחו את המגיע להם מנחלת אבותיהם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארצם" - של המלכים ההם נתן נחלה וחזר ופירש שנתן נחלה לישראל עמו