מ"ג תהלים קטז ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קטז · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי חלצת נפשי ממות את עיני מן דמעה את רגלי מדחי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י חִלַּ֥צְתָּ נַפְשִׁ֗י מִ֫מָּ֥וֶת
  אֶת־עֵינִ֥י מִן־דִּמְעָ֑ה
    אֶת־רַגְלִ֥י מִדֶּֽחִי׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי", מסב פניו אל ה', אומר מה "שחלצת את נפשי ממות", הגם שנגזר עלי מיתה, ומה שחלצת "את עיני מן דמעה" שבכיתי לפניך, (כמ"ש ויבך חזקיה בכי גדול), הנה בזה חלצת "את רגלי מדחי", בזה הצלתני שלא ידחו רגלי מדרך הטוב והישר. כי מעתה.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי חלצת" - כי מעולם הוצאת נפשי ממות ומנעת את עיני מן דמעה ואת רגלי חשכת שלא יהיו דחוים ממקום אל מקום להיות נעים ונדים

מצודת ציון

"חלצת" - ענין הוצאה ושליפה כמו בצרה קראת ואחלצך (לעיל פ"א)

<< · מ"ג תהלים · קטז · ח · >>