מ"ג תהלים קו טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קו · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָׁם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּתֵּ֣ן לָ֭הֶם שֶׁאֱלָתָ֑ם
  וַיְשַׁלַּ֖ח רָז֣וֹן בְּנַפְשָֽׁם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישלח רזון בנפשם" - ואף ה' חרה בעם (שם י"א)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויתן", במה שהתאוו תאוה "נתן להם שאלתם" ובמה שנסו אל "שלח רזון בנפשם", והוא במה שבארתי בסי' ע"ח, שאם היו רוצים בבשר רק מחמת תאוה היו פורשים ממנו תיכף כאשר השיגו תאותם, אבל ע"י שהיה בזה כפירה ומינות לא תאוה לבד, כמ"ש וינסו אל בישימון שלא היה מחמת תאוה רק לנסות כח ה' ויכלתו, לכן לא התחרטו, וע"כ מתו בקברות התאוה וישלח רזון בנפשם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישלח רזון" - לא נעשו שמנים מאכילת השליו כי אדרבה נעשו עוד רזים וכחושים והוא משל על הפורענות הבאה עליהם בעבור זה

"ויתן וגו'" - הוריד להם השליו

מצודת ציון

"רזון" - מלשון רזות וכחשות

<< · מ"ג תהלים · קו · טו · >>