מ"ג תהלים קה ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קה · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶׁ֣ר כָּ֭רַת אֶת־אַבְרָהָ֑ם
  וּשְׁב֖וּעָת֣וֹ לְיִשְׂחָֽק׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אשר" מפרש מ"ש זכר לעולם בריתו, הוא הברית אשר "כרת את אברהם" ואח"כ "ושבועתו ליצחק", אחר שעם יצחק כרת הברית שנית, שב דינו כשבועה, כדבר שנכפל אצל ה' שני פעמים שדינו כשבועה כמ"ש חז"ל:


ביאור המילות

(ט-י) "כרת, ושבועתו, חק, ברית עולם". כל אחד מוסיף על הראשון, השבועה יותר מן הברית בלא שבועה, והחק הוא נימוס קבוע, וברית עולם ברית שבו תלוי קיום העולם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר כרת" - על הדבר אשר עליה כרת ברית עם אברהם ועליה היתה השבועה ליצחק

מצודת ציון

"לישחק" - כמו ליצחק

<< · מ"ג תהלים · קה · ט · >>