מ"ג תהלים צב יב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתַּבֵּ֥ט עֵינִ֗י בְּשׁ֫וּרָ֥י
בַּקָּמִ֖ים עָלַ֥י מְרֵעִ֗ים
תִּשְׁמַ֥עְנָה אׇזְנָֽי׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
וטעם ותבט - שראה בעיניו נקמתו מאויביו הרשעים הנמצאים עמו וככה תשמע אזנו באויביו שאינם נמצאים.
ובעבור שהזכיר בקמים עלי – פירש כי הם מרעים והבי"ת ישרת בעבור אחר כאילו כתוב במרעים.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ותבט עיני" - עיני תראה חפצה בהאויב המביט בי בעין רעה
"בקמים" - בעת יקומו עלי מרעים תשמענה אזני מה שחפצה לשמוע והוא אבדן המרעים
מצודת ציון
"בשורי" - ענין הבטה כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר לב)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ותבט, בשורי". הבטה הוא שימת לב על הדבר וזה המבדיל בינו ובין ראיה (ישעיה ה'). ושור, הוא הבטה למרחוק, ובא תמיד שם שוררי על המביטים מרחוק לראות נקמה באויביהם: