מ"ג תהלים צב יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים צב · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתַּבֵּ֥ט עֵינִ֗י בְּשׁ֫וּרָ֥י
  בַּקָּמִ֖ים עָלַ֥י מְרֵעִ֗ים
  תִּשְׁמַ֥עְנָה אׇזְנָֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בשורי" - בעוייני כמו בשוררי

"בקמים עלי מרעים" - על הרשעים הקמים עלי שמעו אזני מאחורי הפרגוד שלא יועילו לכלות אותנו שכך שמעתי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ותבט", ואחר שידעתי שהצדיקים תחלתם יסורים וסופם שלוה והרשעים בהפך, לכן "תביט עיני על השוררים" ומביטים עלי "בעת שקמו עלי מרעים, ותשמענה אזני" איך שהאשנים השרים ומביטים עלי אז, הם אומרים.

ביאור המילות

"ותבט, בשורי". הבטה הוא שימת לב על הדבר וזה המבדיל בינו ובין ראיה (ישעיה ה'). ושור, הוא הבטה למרחוק, ובא תמיד שם שוררי על המביטים מרחוק לראות נקמה באויביהם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותבט עיני" - עיני תראה חפצה בהאויב המביט בי בעין רעה

"בקמים" - בעת יקומו עלי מרעים תשמענה אזני מה שחפצה לשמוע והוא אבדן המרעים

מצודת ציון

"בשורי" - ענין הבטה כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר לב)

<< · מ"ג תהלים · צב · יב · >>