מ"ג תהלים פ יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים פ · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְכַרְסְמֶ֣נָּֽה חֲזִ֣יר מִיָּ֑עַר
  וְזִ֖יז שָׂדַ֣י יִרְעֶֽנָּה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יכרסמנה חזיר מיער" - כמו שדה שקרסמוה נמלים בלשון משנה והוא ל' נתיקה

"מיער" - העי"ן תלויה (וכאילו נכתב באל"ף) זכו ישראל הרי עשו אויבם כחית היאור שאין להם כח לעלות ביבשה ובזמן שהפורענות נגזר עליהם מתגבר כחית היער שהיא משחתת והורגת וחזיר מיער הוא עמלק כמו דכתיב (בדנייאל ז') אכלה ומדקה ושארה ברגלה רפסה ויש לו (לחזיר) מקצת סימני טהרה אף עמלק יש לו זכות אבות

"וזיז שדי" - כל רמש השדה ולשון זיז שהוא זז ממקומו והולך

"ירענה" - רועה עליה וענפיה ואוכלן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



ביאור המילות

"יכרסמנה". ענין כריתה כמו שדה שקרסמוה נמלים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וזיז" - החיות הזזים בשדה כ"א ירעה בה ויאכל פריה

"יכרסמנה" - הנמשל לחזיר מיער למה יכרית ויכלה אותה

מצודת ציון

"יכרסמנה" - ענין כריתה וכליון כי יחסלנו הארבה (דברים כ"ח) תרגמו ירושלמי ארי יקרסם יתיה גובא ובמשנה שדה שקרסמוה נמלים (פאה פ"ב) והקו"ף והכ"ף מתחלפים כי הם ממוצא אחד

"וזיז" - מלשון הזזה ותנועה

"שדי" - כמו שדה

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

יכרסמנה חזיר מיער, זה עשו הרשע. וזיז שדי ירענה, אלו המלכיות.
יכרסמנה חזיר מיער, זה המלך. וזיז שדי ירענה, זה האוסטרולוטין. דבר אחר: וזיז שדי, זה וזה. דבר אחר: חזיר מיער, העי"ן תלויה: אם זכיתם – "מיאור", כשם שאין חיות הים שולטות ביבשה כך אין שולטין בך; ואם לאו – מן יער, מן חיותא דחורשא. כיוצא בו אתה אומר: "משא מדבר ים", אם ים למה מדבר ואם מדבר למה ים? אלא אם זכיתם הרי הם כחיות הים, שכיון שעולות ליבשה מיד הם מתות; ואם לאו הרי הם כחיות המדבר. ר' פנחס ור' חלקיה בשם ר' סימון: כל הנביאים לא פרסמוה אלא שנים, אסף אמר: יכרסמנה חזיר מיער, ומשה אמר: "ואת החזיר כי מפריס פרסה היא", למה מושלה כחזיר? אלא מה חזיר זה, בשעה שהוא רובץ הוא פושט טלפיו לומר: ראוני שאני טהור, כך אומה זו, גוזלת וחומסת ונראית כאילו מצעת בימה. מעשה בשלטון אחד בקסרין שהיה הורג המנאפים והגנבים והמכשפים, ואמרו סנקליטין שלו שעשה שלשתן בלילה אחד, כך עשו, כל ארבעים שנה צד נשי אנשים ומענה אותן, כיון שהגיע לארבעים שנה דמה עצמו לאביו, אמר: אבא נשא אשה לארבעים שנה אף אני נושא למ' שנה, הדא הוא דכתיב: "ויהי עשו בן ארבעים שנה".

<< · מ"ג תהלים · פ · יד · >>