מ"ג תהלים פט מח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים פט · מח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זְכָר אֲנִי מֶה חָלֶד עַל מַה שָּׁוְא בָּרָאתָ כָל בְּנֵי אָדָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זְכׇר־אֲנִ֥י מֶה־חָ֑לֶד
  עַל־מַה־שָּׁ֝֗וְא בָּרָ֥אתָ כׇל־בְּנֵֽי־אָדָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זכר אני מה חלד" - מה זקנה יש לי הלא מעט ימי ודי לך שאתה נפרע ממני במותי קצר ימים

"על מה שוא" - לחנם ולהבל בראת כל בני אדם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"זכר אני", כי העמדת מלכות ב"ד הוא ההולך מהלך השלמות לכלל מין האנושי, ושמו של משיח הוא מן הדברים שקדמו לעולם כמ"ש חז"ל, כי הוא תכלית המין כולו והתכלית קודם במחשבה, ואם לא תבא הישועה האמתית הלא צריך לזכור "אני מה חלד", הלא אז מציאותי בחלד הוא בחנם, וגם "על מה שוא בראת כל בני אדם", שאז כלל מציאות מין האדם, הוא לשוא לחנם, אחר שלא יגיעו אל התכלית האחרון שזה יהיה בימי המשיח שיכירו כולם את שם ה' ויעבדוהו שכם אחד:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על מה שוא" - למה בחנם בראת כל בני אדם אם ימות ולא יראה הישועה

"זכר אני" - בכל עת אני זוכר וחושב מה הוא הזמן שיש לי בזה העולם הלא הוא מעט ופן אמות ולא אראה הישועה

מצודת ציון

"חלד" - ענין זמן כמו האזינו כל יושבי חלד (לעיל מט)

"שוא" - על חנם וכן שוא שקד שומר (לקמן קכז)

<< · מ"ג תהלים · פט · מח · >>