מ"ג תהלים פא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים פא · ב · >>

מקרא

כתיב: הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב

מנוקד: הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.

עם טעמים: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים עוּזֵּ֑נוּ
  הָ֝רִ֗יעוּ לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הריעו" - בר"ה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הרנינו", חג זה נבדל מכל המועדים במה שמתריעים בו בשופר, והשופר סימן חרדה תמיד, והיה דרך להריע בשופר בתענית גשמים או על כל צרה, כמ"ש במס' תענית, ובעת ההיא לא היו מנגנים ומזמרים בכלי שיר, אבל בר"ה שהלוים משוררים בבהמ"ק וגם מריעים בשופר, עד שתרועת השופר לא יחרידם כמ"ש (נחמיה ח') אכלו משמנים וכו' כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם, אמר "הרנינו לאלהים" מצד שהוא "עזנו", תרננו בשיר, וגם "הריעו" בשופר מצד שהוא "אלהי יעקב", וצוה לתקוע ביום זה, ומפרש.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הרנינו" - בפה

"עוזנו" - שהוא לנו למעוז וחוזק

"הריעו" - בשופר

<< · מ"ג תהלים · פא · ב · >>