עם טעמים:
וַיִּקַ֖ץ כְּיָשֵׁ֥ן׀אֲדֹנָ֑י כְּ֝גִבּ֗וֹר מִתְרוֹנֵ֥ן מִיָּֽיִן׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
ויקץ - דבר הכתוב כנגד מחשבות פלשתים שתפשו מקום הכבוד, או על דרך משל, בעבור שלא נראתה גבורת הכבוד בהלקח הארון, ועתה מתרונן המתרונן מיינו שהוא בוטח בכחו.
ויש אומרים: כי המתרונן הוא השכור בנפול התרדמה.
(סה) "ויקץ "כישן" א - ד - נ - י"הוא שם אדנות הוא שכינה שבארץ הקיץ "כישן", שהוא כי בראות כי גוים כבדוהו ולא ישראל היה ישן מלפקוד את עמו ומלהצר את צריהם אך על ידי זכות אשת פנחס הקיץ "כישן". והוא בשום לב אומרו השינה אחר ההקצה ולא אמר "ו"כישן" הקיץ" לומר כי לא הספיק זכות להתעורר בעצם [להצר את] צריו על כי צריו פארוהו, על כן לא היתה ההקצה שלמה כי אם עודנו "כישן"מעט, ולא "כגבור"מתרונן משמחתו לינקם רק כמתרונן מיין שאינו מתאמץ בנקמה על כן לא הרגם, רק הטיל הכעס בבייש אותם בעולם ולהניחם בחיים שהוא כי
