מ"ג תהלים עח נז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּסֹּגוּ וַיִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָם נֶהְפְּכוּ כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּסֹּ֣גוּ וַֽ֭יִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָ֑ם
נֶ֝הְפְּכ֗וּ כְּקֶ֣שֶׁת רְמִיָּֽה׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
וטעם כאבותם – בימי השופטים.
נהפכו כקשת רמיה - אמר רבי משה: רמיה תאר לקשת והטעם כדרך זכר עצל וכלי כמו ורמיה תהיה למס.
ולפי דעתי: כי רמיה - שם כמו והשתיה כדת כמו רומי קשת והעד לשון רמיה ואחריו חצי גבור שנונים והנה הטעם תתהפך הקשת לא ירמה בה הרומה, או טעמו כאשר פירשתי במלת הפכו ביום קרב, על כן פירש עתה מה שהזכיר בראשונה.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ויסגו" - ענין החזרה לאחור
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
והוא כי דרך בעלי קשתות למען יבטחו העוברים ולא ישמרו מקשת דרוכה, יעבירו היתר מהקשת ויניחו שתי ראשי הקשת כפולות אל העבר מזה אשר לא כדרך יריית חצים, אשר יראה הרואה ויבטח לבו באומרו כי אנשי אמת שונאי בצע המה, ומדי עוברם מנגד פניהם יהפכו קשתם על מתכונתו מהעבר האחר וישימו היתר על מושבו ויכוננו חצם על יתר לירות במו אופל לנקי חנם לשלול שלל ולבוז בז, וזהו "קשת רמיה"שהיא הפך דריכתה לרמות ומהפכין אותה אח"כ אל הקצה האחר. והנה נשא פה המשל הזה כי אחר היותם מהופכים אל האמת והצדק כקשת שהוסר היתר וראשי הקשת מהופכים אל העדר דריכת חצים, "נהפכו" אל הקצה האחר "כקשת רמיה", וכן "נהפכו" ולא מעט אל הדמות אל דור שלפניהם כי אם אל שלפני פניהם שהוא היפוך רב כמדובר: