מ"ג תהלים עח לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים עח · לד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ וְשָׁבוּ וְשִׁחֲרוּ אֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־הֲרָגָ֥ם וּדְרָשׁ֑וּהוּ
  וְ֝שָׁ֗בוּ וְשִֽׁחֲרוּ־אֵֽל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם הרגום ודרשוהו וגו'" - אף היא לא באמת אלא בפתוי בפה וכזבו בלשונם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אם הרגם ודרשוהו", כמ"ש ויתאבלו העם מאד, ואז דרשו אותו וידעו שה' משגיח "ושבו ושחרו אל" הננו ועלינו אל המקום אשר אמר ה' כי חטאנו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם הרגם" - כאשר אמר להרגם במדבר חזרו ודרשו לה'

מצודת ציון

"ושחרו" - ענין דרישה כמו שוחר טוב (משלי יא)

<< · מ"ג תהלים · עח · לד · >>