מ"ג תהלים עח ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים עח · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹ֤א יִהְי֨וּ ׀ כַּאֲבוֹתָ֗ם
  דּוֹר֮ סוֹרֵ֢ר וּמֹ֫רֶ֥ה
  דּ֭וֹר לֹא־הֵכִ֣ין לִבּ֑וֹ
    וְלֹֽא־נֶאֶמְנָ֖ה אֶת־אֵ֣ל רוּחֽוֹ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ולא", והדור האחרון הזה שיגיעו אל השלמות ולא יהיו כאבותם, שהיה,

  • א) "דור סורר ומורה" יודעים רבונם ומורדים בו,
  • ב) "דור לא הכין לבו" לדרוש את ה' כלל ולדעתו,
  • ג) "ולא נאמנה את אל רוחו", שרוחו הפנימי המעלה הציורים על הלב היה מעלה ציורים רעים לכל חטאת עד שלא יכול לעמוד באמונה בעבודת האל:

ביאור המילות

"לבו, רוחו". עי' לעיל נ"א י"ב:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא נאמנה" - לא האמינו בו

"לא הכין לבו" - אל דבר ה'

"כאבותם" - המה אנשי דור המדבר שהיו סוררים מדרך ה' ומורדים בו

מצודת ציון

"סורר" - סר מדרך הישר

"ומורה" - ענין מורד ומסרב

<< · מ"ג תהלים · עח · ח · >>