מ"ג תהלים עח ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים עח · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וַנֵּדָעֵם וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶׁ֣ר שָׁ֭מַעְנוּ וַנֵּדָעֵ֑ם
  וַ֝אֲבוֹתֵ֗ינוּ סִפְּרוּ־לָֽנוּ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אשר שמענו ונדעם", כי מה שספר מקריעת הים והורדת המן והשלו וירידת ה' על הר סיני וכדומה, אינם חדות סתומים רק נדעם שכן היה, וכן אינם משלים בדוים "רק אבותינו ספרו לנו", שכן היה באמת, עד שהספורים האלה מהנפלאות הגם שהם חדות, (כי אין אנו מבינים איך היה), בכ""ז נדעם שהיו באמת, והגם שהם משלים שעל ידם נכיר ההשגחה והיכולת, בכ"ז אינם כמשלים אחרים שאינם אמת, כי אבותינו ספרו לנו שהיו המעשים באמת:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר שמענו" - מבני הדור שלפנינו

"ונדעם" - שהאמת כן הוא

"ואבותינו ספרו לנו" - ואין מדרך האב להשריש בלב בנו ספורי שקר

<< · מ"ג תהלים · עח · ג · >>