מ"ג תהלים עז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים עז · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּיוֹם צָרָתִי אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי יָדִי לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּי֥וֹם צָרָתִי֮ אֲדֹנָ֢י דָּ֫רָ֥שְׁתִּי
  יָדִ֤י ׀ לַ֣יְלָה נִ֭גְּרָה וְלֹ֣א תָפ֑וּג
    מֵאֲנָ֖ה הִנָּחֵ֣ם נַפְשִֽׁי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ידי" - מכתי

"לילה נגרה" - בגלות זה שהוא כלילה היא נגרה ליחה ומרה

"ולא תפוג" - ולא תדמה נגרתה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ביום", הגם "שביום שבא עלי הצרה דרשתי את ה'" וממנו בקשתי ריוח והצלה, ובכ"ז "בלילה ידי נגרה" צייר שהיד שלו נגרה וזבה מן המכה שיש בידו, ולא תפוג מליגר, (תפס משל החולי שלו כאילו יש לו מכה טריה זבה ליחה ודם על היד והוא ציור למה שחשב שיד ה' התומכת אותו נחלה ונחלשה, וכמ"ש אח"כ חלותי היא שנות ימין עליון), וע"כ "מאנה הנחם נפשי", כי רואה כי אזלת יד, שיציין כאילו גם היד העליונה שהיתה בעזרו נחלשה ואין לה כח:


ביאור המילות

"ידי נגרה". ידי זבה ליחה.

"ולא תפוג". ולא תפסק לזוב, עיני נגרה מאין הפוגות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ידי" - ר"ל מכתי תזל עלי כל הלילה ואינה נחלשת ולכן ממאנת נפשי לקבל תנחומין

"ביום צרתי" - בעת בוא הצרה דרשתי את ה'

מצודת ציון

"ידי" - לפי שהמכה מכה ביד קרוי מכה בלשון יד

"נגרה" - ענין הזלה ושפיכה כמו ויגר מזה (לעיל ע"ה)

"תפוג" - ענין רפיון וחלישות כמו תפוג תורה (חבקוק א')

"מאנה" - מלשון מיאון

<< · מ"ג תהלים · עז · ג · >>