אבן עזרא על תהלים עז

<< · אבן עזרא על תהלים · עז · >>

פסוק א

למנצח על ידותון - על נועם פיוט תחלתו ידותון.

פסוק ב

קולי - פעמים, כי זה פעם אחר פעם.

יש אומרים: והאזין – היה ראוי להיות והאזין כמו לא האמין פועל עבר. ורבי משה אמר: שהוא לשון ציווי. ולפי דעתי: שהוא שם הפועל.

פסוק ג

ביום - חכם גדול חבר ספר נכבד, רק יש בו טעיות שאמר: כי ידי מקום עיני וזה לא יתכן לדבר איש דעת כדבר הזה, אפילו בשיחת חולין ואף כי בספרי הקדש. ויש אומרים: כי ידי חזקתי וכוחי כאילו נמס עד שיגר דרך משל, כמו: וימסו אסוריו, או יהיה חסר בי"ת כאילו הוא בידי בעבור מכתי ונגעי.

לילה נגרה - צעקתי, כי למעלה כתוב: ואצעקה והנה יש שם צעקה ואם לא היתה כתובה כדרך וברך ברכה ולא אשיבנה ורבים ככה והוא דרך משל, כמו: ויתכו כמים שאגותי, או פירוש ידי מקומי כמו ויד תהיה לך. והטעם: שיגר מקומו בעבור דמעותיו, על כן אחריו מאנה להנחם נפשי, כדרך: ודמעתה על לחייה אין לה מנחם.

פסוק ד

אזכרה, ואהמיה - מלא והיו"ד תחת ה"א.

ותתעטף - כמו העטופים ברעב.

פסוק ה

אחזת - אמר רבי משה: כי שמורות תאר השם, כמו עצומות, כי העפעפים שומרות העינים בהסגרם והטעם אחזת אותם עד שלא נסגרו עיני ולא ישנתי.

נפעמתי - כמו ותפעם רוחו, כל כך הוכיתי עד שלא יכלתי לדבר.

פסוק ו

חשבתי - מגזרת חשבון וחילוק דברים במחשבת הלב.

עולמים - שעברו כי הטעם כפול ועולמים כמו זמנים.

פסוק ז

אזכרה - רמז שהיה מנגן בלילה, או בלילה אזכרה, שהייתי מנגן בימים קדמונים לעבוד השם על דרך אעירה השחר.

ויחפש רוחי - הוא המחפש והוא דבק באשר אחריו והוא הלעולמים והפעול חסר והוא אותי.

פסוק ט

האפס - כמו: כי אפס כסף. אמר רבי משה: כי גמר אמר כמו אם גמרו ועברו נחמותיו. ולפי דעתי: כי גמר אמר - שגזר אומר שלעולם יזנחני.

פסוק י

השכח חנות - שם והשלם חנינות והטעם מגזרת חנון וחנון פעול למלת שכח. וכן רחמיו למלת קפץ.

פסוק יא

ואומר - אמר רבי משה: חלותי מגזרת אשר חלה ה' בה כמו ענותי ופירוש שנות מגזרת שנת עולם. וזה רחוק בעיני, כי איך תישן הימין שהיא הזרוע.

ואחרים אומרים: כי שנות - כמו השתנות מגזרת שונות מכל עם.

וטעם ימין עליון – שהימין הוא העושה המלחמה. והטעם כי חליתי בעבור ששנתה זרוע , בעבור שלא יראה כחה בגלותינו. ואחרים אומרים: כי חלותי מגזרת רבים יחלו פני נדיב כמו תפלתי, וזאת הגזרה מזה הטעם לא תמצא בכל המקרא, כי אם במלת פני. ולפי דעתי: כי זאת רמז למלת חשבתי כי כן הוא חשבתי מחשבה והיא חלתני והיא מחשבת שנות ימין עליון, כאשר הזכיר שנות עולמים:

פסוק יב

אזכור, פלאך - קשור עם מלת מקדם לא עם אזכרה.

פסוק יד

אלהים - כדרך נאדר בקדש, בעבור דרכיך שאנחנו רואים בשמים לעד, כי מי אל גדול ממך.

פסוק טו

אתה - הטעם תעשה פלאים נפלאים מעיני אדם, גם נראים וזה הוא הודעת בעמים עזך.

פסוק טז

גאלת, עמך - הוא הפעול כאילו כתוב: גאלת עמך בזרוע נטויה. וטעם להזכיר יוסף עם יעקב כי הוא החיה ישראל, ככתוב משם רועה אבן ישראל. והטעם: כי בזכות יעקב ויוסף פדית בניהם וכמוהו גם זרע יעקב ודוד עבדי אמאס, שהטעם מי שהוא מבני נדיבים והעד שאמר מקחת מזרעו מושלים והאומר כי יעקב תחת אהרן, לא דבר נכונה.

פסוק יז

ראוך - על דעת רבי משה: כי זה רמז לעת שהוליך השם את הים ברוח קדים עזה. ולפי דעתי: שהוא מדבר על עת: וישב הים לפנות בקר כי בים דרכך ידבר על עת בעבור ישראל כאשר פירשתי טעם: ובני ישראל הלכו ביבשה, לאומרו פעמים וכן מן השירה הוא פסוק: כי בא סוס פרעה:

פסוק יח

זורמו - בעבור אש וענן: חצציך - הם הברקים וזה הוא בעמוד אש, כי עבות כמו בענן ומלת זורמו – על משקל כי גורשו ממצרים.

ויש אומרים: מגזרת זרם, או לפי טעם הענין חצציך - כדמות אש הנופלת שימית ריחה.

פסוק יט

קול - אל תתמה בעבור שהזכיר בגלגל, כי בגלגל הם הרעמים, רק בעבור היותו באויר שהוא מתגלגל.

פסוק כ

בים - הראה השם דרך בים לעבור גאולים.

וטעם ועקבותיך – בעבור שוב הים מיד לאיתנו.

פסוק כא

נחית - על דעת רבי משה: על עת עבור הים כדרך כבהמה בבקעה תרד. ויתכן על נחותם במדבר כמו נחית בחסדך ומשה ואהרן הם שהוציאו את העם ממצרים, ומשה לפני אהרן לגודל מעלת נבואתו.