מ"ג תהלים סח יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים סח · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִֽם־תִּשְׁכְּבוּן֮ בֵּ֤ין שְׁפַ֫תָּ֥יִם
  כַּנְפֵ֣י י֭וֹנָה נֶחְפָּ֣ה בַכֶּ֑סֶף
    וְ֝אֶבְרוֹתֶ֗יהָ בִּירַקְרַ֥ק חָרֽוּץ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם תשכבון בין שפתים וגו'" - כל זה האומר יאמר להם אם אתם שכבתם בין תחומיכם והתענגתם בתענוגים זאת יונתי כנסייתי כנפיה נחפה בכסף ומהו הכסף והחרוץ בפרש שדי וגו' כשפירש הקב"ה לפניהם תורתו אשר המלכים נשלגים ומתלבנים בה בארץ צלמות וחשך אז נחפו כנפיה (כנפי יונה) בכספה וחמדתה של תורה ומצות

"כנפי יונה" - פלומ"א בלע"ז

"ואברותיה" - כנפיה שעופפת בהן

"בירקרק חרוץ" - פתר דונש בן לברט החרוץ הוא זהב ולכך נתנו המשורר אצל הכסף וירקרק החרוץ הוא הזהב אשר יובא מארץ החוילה ומארץ כוש זהב טוב מאד מאד לא הוא ירוק ולא הוא אדום ולכך קראו ירקרק כמו (ויקרא י"ג) לבן אדמדם שאינו לא לבן ולא אדום לכך נכפל ירקרק אדמדם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יד-טו) "אם", כ"ז מן האומר שנתן ה', ה' הכריז לאמר אתם מלכי צבאות "אם תשכבון בין שפתים", שהוא גבול הארץ המזרחי בעבר הירדן, דעו כי "כנפי יונה אשר היא נחפה בכסף, אשר יפרוש שדי בה" בהיונה הזאת וכנפיה, "את המלכים" ששכבו בין משפתי ארצה "אז תמלא שלג את ההר בשן", צייר את ישראל כיונה כנגד החיות והעופות הטורפות שבאו לשלול את קנה, וכמו שהיונה עם חולשתה תלחם בכנפיה עם הזרים הבאים לשלול קנה, כן יצאה היונה הזאת ללחום נגד כל עיט וכל עוף טורף הבא על משכנה, וצייר את היונה הזאת "שהיא" עצמה "נחפה בכסף ושאברותיה מצופים בירקרק חרוץ" שהוא ציור היופי וגם החוזק, כאלו היא מחופה במתכת בל יוכלו לנשכה, ואומר כי ה' יפרוש בה בהיונה הזאת ובכנפיה, את המלכים שבאו עליה, והוא הציור של פרישת מחנה ישראל על מחנה האויב, ומצייר שבעת תפורש כנפיה "תשלג בצלמון את הר אלהים הר בשן", וציור זה לקוח ממה שהר בשן הרם ונשא מכוסה בשלג כל ימי הקיץ כדרך ההרים הגבוהים וגבנונים, והררי שלג אלה בעת יהיה סער וינשב השלג שמה בחוזק, יפול על מחנות בני אדם העומדים עליו ויפילם במהמורות בל יקומו, עפ"ז צייר שכשעלו לראש ההר ולחמו משם עם ישראל, סער עליהם השלג עד שנעשה שם צלמון וצלמות וישלג ויכס את מחניהם ויאבדו מתוך הקהל, ויוכל להיות שהיה כן באמת, או שלקח זה במליצה לציור הצרה והחשכה שבא עליהם בהר ההוא, כי סערת השלג הוא נורא לבני הארצות האלה שאין השלג מצוי שם, ובא המליצה שכנפי היונה כסו את המחנה בשלג וחשכת צלמות, ע"י ה' שפרש בכנפיה את המלכים ויכס עליהם בצלמות:

ביאור המילות

"שפתים". הגבולים, כמו למה ישבת בין המשפתים, וקרוב עם לשון שפה שבא על קצה הדבר וגבולו, שפת הים.

"בירקרק חרוץ". בחרוץ ירקרק, כמו רבים עמים, משנה כסף, וחרוץ זהב משובח:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם תשכבון" - ר"ל אף אם מצרות הגלות תהיו חשוכים וכעורים כשוכב בין מקום שפיתת הקדרות

"כנפי יונה" - מ"מ תהיו נאים כמו כנפי יונה הנראה כמחופה בכסף ובזהב משובח הנוטה מעט לגוון הירוק ר"ל סוף הדבר לגאולה שלימה ורב טוב

מצודת ציון

"שפתים" - הוא מקום עריכת ומושב הקדרות כמו שפות הסיר (יחזקאל כ"ד)

"נחפה" - מכוסה

"ואברותיה" - כנפיה כמו אבר (כיונה לעיל נ"ה)

"בירקרק" - גוון ירוק

"חרוץ" - מין זהב כמו ומחרוץ תבואתה (משלי ג')

<< · מ"ג תהלים · סח · יד · >>