מ"ג תהלים סח ח
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אלהים בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֱלֹהִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן סֶלָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱֽלֹהִ֗ים בְּ֭צֵאתְךָ לִפְנֵ֣י עַמֶּ֑ךָ
בְּצַעְדְּךָ֖ בִישִׁימ֣וֹן סֶֽלָה׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
וכן ה' מסיני בא. וכן ה' בצאתך משעיר. וככה אלהים בצאתך לפני עמך וזה הכתוב יכחישם, כי לא יתכן לומר על מתן תורה בצעדך בישימון סלה - כי ישימון מגזרת והבמות תשמנה ובהיות ישראל בסיני היו ביישוב לא בתוהו יליל ישימון, שהוא המדבר הגדול והנורא, בארץ לא עבר בה איש וזה היה אחר נסעם מהר סיני. ועוד: כי אין כתוב בתורה שהארץ רעשה גם שמים ביום מתן תורה רק הר סיני חרד לבדו, וזה פי' הפסוקים כתוב בתורה: ה' מסיני בא, כי מסיני החל לבוא במחנה ישראל ולא נראתה גבורתו רק אחר שסבבו את הר שעיר ככתוב ופארן סמוך אליהם, כי כן כתוב: ואת החורי בהררם שעיר עד איל פארן וזה הוא: בצעדך משדה אדום וככה אלוה מתימן יבוא, שהוא כמו: תימן אומר.
והטעם בצאתך לפני עמך – לכת הארון תחלה, כאשר נסעו מהר סיני.
וטעם ארץ רעשה – כמו: וירגזו ההרים, שפחדו כל הגוים הלא תראה בשירת דוד, אמר: ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי. והטעם כמעט היה הופך כל העולם ובעבור היות הארץ עומדת, אמר: רעשה הארץ כאשר רעשה סיני ביום מתן תורה מפני השם. ורבי משה אמר: כי זה סיני טעמו, הנה זה עד בעמוד הכבוד עליו.
וטעם אלהי ישראל – כי בעבור ישראל ירד האלהים על הר סיני.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בישימון סלה" - במדבר שהוא מעולם מקום שממון ואין שם דרך סלולה
"בצאתך" - בעמוד ענן להורותם הדרך
מצודת ציון
"בצעדך" - מלשון צעד ופסיעות
"בישימון" - מלשון שממהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"סלה" סיום הענין: (חלק ב)