מ"ג תהלים נ יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים נ · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־אֶ֭רְעַב לֹא־אֹ֣מַר לָ֑ךְ
  כִּי־לִ֥י תֵ֝בֵ֗ל וּמְלֹאָֽהּ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יב-יד) "אם", שיעור הכתוב "אם ארעב לא אומר לך זבח לאלהים תודה", שגם אם יצויר שארעב לא אצטרך לאמר לך שאתה תזבח לאלהים תודה "ושתשלם לעליון נדריך" כדי שיהיה לי מה לאכול, (ומ"ש כי לי תבל ומלואה הוא מאמר מוסגר, אחר "שלי תבל ומלואה" ולא אצטרך לשאול דבר מאחרים, וגם "האוכל בשר אבירים", הלא באמת אין אכילה לפני, אך גם לפי דעתך שיצוייר שארעב לא אצטרך אליך, (אחר שהכל שלי) לאמר לך זבח לאלהים תודה), ושבעבור זה שתתן לי לאכול.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומלואה" - הבריות הממלאים את העולם

"לא אומר לך" - להאכיל אותי לשבור הרעבון והוא מלשון מליצה

<< · מ"ג תהלים · נ · יב · >>