מ"ג תהלים נ ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים נ · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁמְעָ֤ה עַמִּ֨י ׀ וַאֲדַבֵּ֗רָה
  יִ֭שְׂרָאֵל וְאָעִ֣ידָה בָּ֑ךְ
    אֱלֹהִ֖ים אֱלֹהֶ֣יךָ אָנֹֽכִי׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שמעה עמי ואדברה" אברר לך דבר זה מצד השכל, שמעה "ישראל ואעידה בך" בהתראה וביעידת עונש, כי "אלהים אלהיך אנכי", נגד מ"ש ואדברה "אלהים אנכי", וא"א שארצה בזבחים שזה נגד האלהות, ונגד מ"ש ואעידה בך כי "אלהיך אנכי", דיינך ושופטך להענישך ע"ז:


ביאור המילות

"אדברה, ואעידה". עי' ירמיה (ו' י'), ומבואר שעמי מציין מדרגה יותר מן ישראל, כמ"ש ישעיה (א' ד'), וע"כ יחס הערת השכל אל שם עמי, ויעוד העונש אל ישראל.

"אלהיך", בכינוי מציין ההשגחה המיוחדת (עמ"ש התו"ה אחרי סי' ק"ל):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אלהים אלהיך אנכי" - ועליך לשמוע דברי

"ישראל" - אתה ישראל שמע ואתרה בך

"ואדברה" - את דברי

מצודת ציון

"ואעידה" - ענין התראה שדרכה להיות בעדים

<< · מ"ג תהלים · נ · ז · >>