מ"ג תהלים מט ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים מט · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם וְחָדַל לְעוֹלָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְ֭יֵקַר פִּדְי֥וֹן נַפְשָׁ֗ם
  וְחָדַ֥ל לְעוֹלָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקר" - (שיחיה לנצח ולא יראה השחת) ומנחם חברו לשון מניעה כמו אוקיר אנוש מפז (ישעיהו יג) והלכתי עמכם בחמת קרי (ויקרא כו) כלומר וימנע פדיון נפשם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויקר", וא"כ הלא יקר ונעלה מן פדיון גופו העובר הוא "פדיון נפשם", לפדות נפשם הנצחיית מן המות הנצחי, וא"כ מדוע "וחדל לעולם", מדוע יחדלו המון האנשים מלפדות את נפשם בל תמות המות הנפשיי הנצחיי:

ביאור המילות

"נפשם". בא לרוב על הנפש הרוחניית, כמ"ש (למעלה ג'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויקר" - לפדות את הנפש היא דבר יקר ולא סוף דבר שיקר הוא אלא אפילו שחדל הוא לעולם ואינו נמצא כלל

מצודת ציון

"ויקר" - דבר אשר תקשה מציאתו קרוי יקר וכן ודבר ה' היה יקר (שמואל א ג)

<< · מ"ג תהלים · מט · ט · >>