מ"ג תהלים לט ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים לט · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה מַה קִּוִּיתִי אֲדֹנָי תּוֹחַלְתִּי לְךָ הִיא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּ֣ה מַה־קִּוִּ֣יתִי אֲדֹנָ֑י
  תּ֝וֹחַלְתִּ֗י לְךָ֣ הִֽיא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועתה מה קויתי" - מה היא השאלה אשר אני שואל ומייחל ממך אינו אלא שמפשעי הצילני

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ועתה", א"כ עתה בעוה"ז "מה קויתי ה'", ר"ל מה יש לי לקוות פה הלא לא פה מקום האושר והתקוה שלי, רק יש תוחלת על עולם אחר (תקוה הוא על דבר בלתי ברור, והתוחלת הוא על דבר ברור, כי חיי עוה"ב הוא דבר ברור ומובטח), ומה היא התוחלת "תוחלתי לך היא", כי ה' בעצמו הוא תוחלת הצדיקים והוא הטוב הצפון להם שתשוב נפשם בצרור החיים אל מקורה אל ה' אלהיהם, וכמ"ש צדיקים יושבים וכו' ונהנים מזיו השכינה:

ביאור המילות

"קויתי, תוחלתי". המקוה על דבר בלתי ידוע, והמיחל הוא על דבר ידוע שבודאי יבא (כמ"ש ישעיה נ"א ה', מיכה ח' ו', ולקמן ק"ל ובכ"מ):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועתה" - הואיל וקניני העולם הבל המה מה יהיה א"כ תקותי אל ה' ומה הוא הדבר אשר אהיה מיחל לך עליו

מצודת ציון

"תוחלתי" - תקותי

<< · מ"ג תהלים · לט · ח · >>