מ"ג תהלים לד כא

מקרא

כתיב:
שמר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה.

מנוקד:
שֹׁמֵר כׇּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.

עם טעמים:
שֹׁמֵ֥ר כׇּל־עַצְמוֹתָ֑יו
אַחַ֥ת מֵ֝הֵ֗נָּה לֹ֣א נִשְׁבָּֽרָה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

"שומר" - הקב"ה כל עצמותיו

שומר - והטעם שאפילו על אבריו שום נזק גדול לא יהיה. והזכיר העצמות, בעבור שהם מוסדות הגוף.

שמר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה: כי העצמות מעמידי הגוף ויסודו. נשברה מלעיל והוא נפעל עבר; רוח נשברה (תהלים נא יט) מלרע והוא נפעל עומד.

"מהנה" - מהן

"ששומר כל עצמותיו" שהם עמודי הגוף "שאחת מהנה לא נשברה", הרעות הרבות אינם מסוכנות, אבל.