מ"ג תהלים לד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים לד · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ביהוה תתהלל נפשי ישמעו ענוים וישמחו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּיהוָה תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּ֭יהֹוָה תִּתְהַלֵּ֣ל נַפְשִׁ֑י
  יִשְׁמְע֖וּ עֲנָוִ֣ים וְיִשְׂמָֽחוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בה' תתהלל נפשי" - מתפאר אני ומתהלל שיש לי פטרון כזה להושיע ולהגן

"תתהלל נפשי" - שפורוונטר"א בלע"ז

"ישמעו ענוים" - נפלאות שעשה לי מתוך מהללי יבינו אותם וישמחו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בה'", ולא עוד אלא "שנפשי תתהלל בה'", שאני מתפאר שיש לי אב בשמים האוהב אותי ומשגיח עלי ושנפשי היא חלק ממנו ואצולה מאתו, ובכ"ז "ישמעו ענוים וישמחו", שלא תחשב לי ההילול והתפארות זה לגאוה, שבהפך הענוים ישמחו ע"ז, שהגם שכל התהללות והתפארות הם שנואי הענוה, התפארות הזה שיתהלל האדם בה' הענוה תסכים עמה, כמ"ש ויגבה לבו בדרכי ה', והיא הנקודה שבה יתקבצו בנפש הענוה והגאוה והיו לאחדים, כי גאוה זו שיתגאה אדם לאמר שה' מעוזו ומשגיח עליו תמיד היא הענוה, כי בזה יפשיט שמלותיו החומריים והנפש תתרומם אל האלהים עד שתתבטל ותהיה כאין בעיניה, הבשר וכחותיו יהיו כעפר ואפר כמ"ש אאע"ה הנה הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר, וענוה הזאת נסתבבה ע"י דבקות הנפש ובטולה נגד שרשה העליון האין סוף ובלתי ב"ת:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בה'" - בתשועת ה' תתהלל נפשי וכאשר ישמעו ענוים ישועתי ישמחו גם המה

<< · מ"ג תהלים · לד · ג · >>